Mishnah.org Logo

Mishnayos Maasros Perek 2 Mishnah 7

מעשרות פרק ב׳ משנה ז׳

7

One who has hired a worker to help him harvest figs, and he [the worker] said to him “On condition that I may eat the figs,” he may eat them and he is exempt [from tithing]. [If he said,] “On condition that I and my son may eat,” or “that my son may eat of them in lieu of my receiving a wage,” he may eat and he is exempt [from tithing], but his son may eat but he is liable [for tithes]. [If he said,] “On condition that I may eat of them during the time of the fig harvest, and after the fig harvest,” during the time of the fig harvest he may eat and he is exempt [from tithing], but if he eats after the fig harvest he is liable, since he does not eat of them in the manner mandated by the Torah. This is the general rule: one who eats in a manner mandated by the Torah is exempt [from tithes], and one who does not eat in the manner mandated by the Torah is liable.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת עִמּוֹ בִּתְאֵנִים, אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים, אוֹכֵל וּפָטוּר. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנֵי בֵיתִי, אוֹ שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי, הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּב. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה, בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר, וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַיָּב, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה. זֶה הַכְּלָל, הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, פָּטוּר, וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב:

ז׳
Bartenura

לקצות בתאנים – to make a fig-harvest (by cutting and packing figs). There are those who interpret to spread them out to dry and there are those interpret to cut them with a tool to cut fig-cakes (i.e., a knife or a saw) for they regularly cut the figs.

ואמר לו ע"מ שאוכל תאנים – but there was no need for this condition for without that , he eats according to the law of the Torah, as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard, you may eat as many grapes [as you want, until you are full, but you must not put any in your vessel].” But the Biblical verse speaks about the worker, therefore, it is not like a purchase and it doesn’t establish [for requiring] tithing.

ע"מ שאוכל אני ובני – the eating of my children is a purchase and establishes [requiring] tithing.

ולאחר הקציעה – for his work was already complete, he does not eat according to the law of the Torah, but he comes to eat on the strength of the condition and it is like a purchase.

האוכל מן התורה פטור – And in the chapter (Chapter 7 of Tractate Bava Metzia, Mishnah 2), “He who hires workers” [87a-b], it explains: Which are those who eat from the law of the Torah? He who works on that which is attached to the ground at the time when the work is completed and [that which is] detached [from the ground] until the work has not yet been completed.

לקצות בתאנים. לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי״מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים:

ואמר לו ע״מ שאוכל תאנים. ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב (דברים כ״ג:כ״ה) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו׳, ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר:

ע״מ שאוכל אני ובני. אכילת בנו הוי מקח וקובע:

ולאחר הקציעה. שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח:

האוכל מן התורה פטור. ובפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז) מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו: