Mishnah.org Logo

Mishnayos Kilayim Perek 5 Mishnah 7

כלאים פרק ה׳ משנה ז׳

7

If he was passing through a vineyard, and seeds fell from him, or [seeds] went [into the field] with manure, or with [irrigation] water, or if he was [in a grain field] scattering seed and the wind blew some behind him [into a vineyard], everything is permitted. If the wind blew the seed in front of him [into a vineyard], Rabbi Akiba says: If it has produced small shoots, he must turn the soil. If it has reached the stage of green ears, he must beat them out. If it has grown into grain, it must be burnt.

הָיָה עוֹבֵר בַּכֶּרֶם וְנָפְלוּ מִמֶּנּוּ זְרָעִים, אוֹ שֶׁיָּצְאוּ עִם הַזְּבָלִים אוֹ עִם הַמַּיִם, הַזּוֹרֵעַ וְסִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לַאֲחוֹרָיו, מֻתָּר. סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם עֲשָׂבִים, יוֹפַךְ. וְאִם אָבִיב, יְנַפֵּץ. וְאִם הֵבִיאָה דָגָן, תִּדָּלֵק:

ז׳
Bartenura

עם הזבלים או עם המים – when he is manuring his field or when he opens the aqueduct to water the vineyard sometimes there are with them seeds, and all of these that were sown unintentionally are permitted, for (Deuteronomy 22:9): “You shall not sow your vineyard with a second kind of seed” implies intentionality.

סיערתו הרוח – that he was standing in the field and sowing and a wind blew the seed in the vineyard.

לאחריו מותר – that was not with intention, for he did not see when the wind brought the seed into the midst of the vineyard [behind him].

ולפניו אסור – if the wind blew the seeds and he saw it, it is forbidden.

כיצד יעשה אם עשבים יופיך – he should plow and turn over the roots of the blades of grass so that they will grow no longer.

אם אביב – that the seed has grown already but it did not bring forth [a growth of] one-third .

ינפץ (he must shake the grain out of the ears) – the seed from the ear of corn but the hard ones are permitted and the grain is prohibited.

ואם הביאה דגן תדלק -and everything is prohibited.

עם הזבלים או עם המים. כשמזבל כרמו או כשפותח אמת המים להשקות הכרם פעמים יש עמהם זרעים, וכל הני שלא בכוונה נזרעו שרי, דלא תזרע כרמך בכוונה משמע:

סיערתו הרוח. שהיה עומד בשדה וזורע והוליכה רוח סערה את הזרע בכרם:

לאחריו מותר. דשלא בכוונה היה ולא ראה שהוליך הרוח את הזרע לתוך הכרם:

ולפניו אסור. אם סיערתו הרוח לפניו וראה אסור:

כיצד יעשה אם עשבים יופך. יחרוש ויהפך שרשי העשבים ושוב לא יצמחו:

אם אביב. שכבר צמח הזרע אלא שלא הביא שליש:

ינפץ. הזרע מן השיבולת והקשין מותרין והדגן אסור:

ואם הביאה דגן תדלק. והכל אסור: