Mishnayos Kilayim Perek 4 Mishnah 9
Change text layout:
כלאים פרק ד׳ משנה ט׳
One who plants his vineyard sixteen cubits, sixteen cubits [separating each row], he may bring seed there. Rabbi Judah said: It happened at Tsalmon that a man planted his vineyard on [a plan of] sixteen cubits, sixteen cubits [separating each row]. [One year] he would turn the tips of the vine branches of two [adjacent rows] towards one place, and sow the furrow [in between], and the following year he would turn the tips of the vine branches in the opposite direction, and sow the land which had been left untilled [the preceding year]. The matter came before the sages, and they declared it permitted. Rabbi Meir and Rabbi Shimon say: even one who has planted his vineyard with eight cubits [between every two rows], this is permitted.
הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בְצַלְמוֹן, בְּאֶחָד שֶׁנָּטַע אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְהָיָה הוֹפֵךְ שְׂעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לְצַד אֶחָד וְזוֹרֵעַ אֶת הַנִּיר, וּבְשָׁנָה אַחֶרֶת הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר לְמָקוֹם אַחֵר וְזוֹרֵעַ אֶת הַבּוּר, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְהִתִּירוּ. רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְׁמֹנֶה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, מֻתָּר:
Bartenura
הנוטע את כרמו ט״ז אמה. שכל שורה של גפנים רחוקה מחברתה ט״ז אמה:
מותר להביא זרע לשם. ואין צריך להרחיק אלא ששה טפחים מן השורה, כעבודת גפן יחידית:
צלמון. שם מקום:
הופך שער שתי שורות. כרם גדול היה שכל שורה רחוקה מחברתה ט״ז אמה ולא היה רוצה לסכך גפנו ע״ג תבואתו, והיה מצרף השורות שתים שתים, וראשי הגפנים דהיינו השער של כל שתים ושתים הופך לצד אחד אלו כלפי אלו, ונשאר המקום פנוי מצד זה ומצד זה וזורע אלא שמניח ששה טפחים, ולשנה אחרת עושה להפך. שכך היה דרכם מקום שזורעים בו שנה אחת לשנה אחרת מניחים אותו בור בלא חרישה ובלא זריעה:
אף הנוטע את כרמו על שמנה שמנה אמות מותר. קסברי כיון דרחוקות השורות שמנה אמות הוה ליה כגפן יחידית, ומניח סמוך לשורה ששה טפחים וזורע את השאר, ולא בעינן שש עשרה אמה אלא בכרם חרב אבל בנוטע מעיקרא כי מרחקי שמנה אמות דיו. וכן הלכה:
הנוטע את כרמו ט"ז אמה – that each row of vines is distant from its neighbor by sixteen cubits.
מותר להביא זרע לשם – and it is not necessary to distance other than six handbreadths from the row, like the tilling of an individual vine.
צלמון – name of a place.
הופך שער שתי שורות – it was a large vineyard that each row was sixteen cubits distant from its neighbor, and he did not want to intertwine his vine on top of his grain, and he would combine the rows two by two, and the heads of the vines, that is the branches of the two rows, he would turn them towards one side, these over the others, and there would remain the free space from this side and from that side, and he would sow but that he would leave six handbreadths, and in the next year they would do the opposite for such was their practice in a place where they sow in it from one year to the next year, they leave it uncultivated without blowing and without sowing.
אף הנוטע את כרמו של שמנה שמנה אמות מותר – for they (Rabbi Meir and Rabbi Shimon) hold that the rows are distant at intervals of eight cubits each, it is like an individual vine, and he leaves near the row six handbreadths and plants the rest, and we don’t require sixteen cubits other than in a vineyard laid waste, but when he plants from the outset, when he distances it eight cubits, it is enough. And such is the Halakha.