Mishnah.org Logo
Perek 9

Mishnayos Kesuvos Perek 9 Mishnah 1

כתובות פרק ט׳ משנה א׳

1
One who writes for his wife in a document the declaration: I have no legal dealings or involvement with your property, thereby relinquishing his rights to her possessions, may nevertheless consume the produce of her property in her lifetime. And if she dies before him, he inherits from her. If this is so, if he still retains his rights, why would he write for her: I have no legal dealings or involvement with your property? The result of this declaration is that if she sold or gave away her property, the transaction is binding, and he cannot claim it. If he writes for her: I have no legal dealings or involvement with your property or with its produce, he may not consume the produce of her property during her lifetime, but if she dies he still retains the right to inherit from her. Rabbi Yehuda says: He always consumes the produce of the produce. Although he has waived his rights to consume the produce itself, it becomes her usufruct property, whose yield belongs to him. He remains entitled to the produce of the produce until he writes for her: I have no legal dealings or involvement with your property, or with its produce, or with the produce of its produce forever. If he writes for her: I have no legal dealings or involvement with your property or with its produce, or with the produce of its produce, in your lifetime and after your death, he may not consume the produce of her property in her lifetime. And if she dies, he does not inherit from her. Rabban Shimon ben Gamliel says: If she dies, he does inherit from her, because he stipulates counter to that which is written in the Torah. According to Rabban Shimon ben Gamliel, a husband inherits from his wife by Torah law, and whoever stipulates counter to that which is written in the Torah, his stipulation is void.

הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְאִם מֵתָה, יוֹרְשָׁהּ. אִם כֵּן לָמָּה כָתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ, שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם. כָּתַב לָהּ, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְאִם מֵתָה, יוֹרְשָׁהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְעוֹלָם אוֹכֵל פֵּרֵי פֵרוֹת, עַד שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן וּבְפֵרֵי פֵרוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם. כָּתַב לָהּ, דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן וּבְפֵרֵי פֵרוֹתֵיהֶן בְּחַיַּיִךְ וּבְמוֹתֵךְ, אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְאִם מֵתָה, אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם מֵתָה, יִירָשֶׁנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָטֵל:

א׳

הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך – while she still is betrothed, he (i.e., the future husband) writes her: “When you marry me, I have [no] claims whatsoever on your property,” even though they were not acquired from him , she an sell them and give them and her sale is valid , for an inheritance that comes to a person of from another place, a man may make a condition upon her that she will not inherit it, and if they acquired I from her, even after she has married, her sale is valid, but he consumes the usufruct, and if she dies, he inherits her, for that is the implication of: “I have no claims on your property,” but their usufruct, I have a claim and as long as they are your property while you are alive, I have no claim on them – but after death, I have a claim on them.

רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות – In the Gemara (Tractate Ketubot 83b), it explains what is usufruct and what is usufruct of the usufruct (i.e., produce vs. yield of the produce)? If she brought in [to the marriage] land and it produced fruit/usufruct, these are usufruct. If he sold these fruits/usufruct and purchased with them fields and they produced fruit/usufruct, these are yield of the produce/usufruct of the usufruct. And when he said to her, I have no claim against your property and their usufruct alone, he can consume the usufruct of the usufruct , according to the words of Rabbi Yehuda, he did not remove himself other than from the usufruct/produce alone and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.

רשב"ג אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה – as it is written (Numbers 27:11): “[If his father had no brothers, you shall assign his property to his nearest relative in his own clan,] and he shall inherit it.” From here [we learn] that the husband inherits his wife, but the final result of the matter is that the inheriting of wife by her husband is not from the Torah, but rather from the Rabbis, and the Biblical verse is a mere support, but nevertheless, the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel not because it makes a condition against what is written in the Torah, but rather because the Sages made it stringent measure for the protection of the law (i.e., the Written Torah).

הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך. בעודה ארוסה כותב לה, לכשתנשאי לי דין ודברים אין לי בנכסיך. אע״ג דלא קנו מיניה, מוכרת ונותנת ומכרה קיים, שנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה. ואי קנו מיניה, אפילו לאחר שנישאת מכרה קיים, אבל פירות אוכל, ואם מתה יורשה, דהכי משמע, בנכסיך אין לי דין אבל בפירותיהן יש לי דין, וכל זמן שהן נכסיך שאת בחיים אין לי דין ודברים בהם, הא לאחר מיתה יש לי בהם דין ודברים:

רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות. בגמרא מפרש אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות, הכניסה לו קרקע ועשתה פירות אלו הן פירות, מכר אלו הפירות ולקח בהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות. וכשאמר לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בלבד, אוכל פירי פירות לדברי ר׳ יהודה, דהא לא סליק נפשיה אלא מן הפירות בלבד. והלכה כר״י:

רשב״ג אומר אם מתה יירשנה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה. דכתיב (במדבר כ״ז:י״א) וירש אותה, מכאן שהבעל יורש את אשתו אבל מסקנא דמלתא, שירושת הבעל את אשתו אינו מן התורה אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. ואף על פי כן הלכה כרשב״ג לא מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה אלא שחכמים עשו לה חיזוק כשל תורה: