Mishnayos Kesuvos Perek 13 Mishnah 8
Change text layout:
כתובות פרק י"ג משנה ח׳
With regard to one who produces a promissory note against another, and this borrower produced a bill of sale dated after the promissory note that states that the lender sold him a field of his, Admon says that the borrower can say: Were I really indebted to you, you should have collected your loan when you sold me the field, and you would not have needed to sell it. And the Rabbis say: This is no proof, as it is possible that this lender was perspicacious, as he sold the borrower the land for a good reason, because now he can take the field as collateral from him in lieu of the outstanding loan.
הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וְהַלָּה הוֹצִיא שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה, אַדְמוֹן אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר, אִלּוּ הָיִיתִי חַיָּב לְךָ, הָיָה לְךָ לְהִפָּרַע אֶת שֶׁלְּךָ כְּשֶׁמָּכַרְתָּ לִי אֶת הַשָּׂדֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה הָיָה פִקֵּחַ שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְמַשְׁכְּנוֹ:
Bartenura
והלה הוציא שמכר לו את השדה. הלוה הוציא עליו שטר מכירה מאוחרת לשטר ההלואה, ואומר שטרך מזויף או פרוע, שאם הייתי חייב לך לא היית מוכר לי את השדה, שהיה לך לגבות חובך:
זה היה פקח שמכר לו את השדה. לפי שהיה זה מבריח מטלטליו, ולא היה לו מהיכן ימשכננו על חובו, ועכשיו יטול את הקרקע. ובאתרא דהלוקח יהיב זוזי והדר כתבי שטר מכירה כולי עלמא לא פליגי שהיה למוכר לעכב בחובו המעות שקיבל ולא יכתוב לו השטר, וכיון שכתבו הוכיח שאין לו עליו חוב. כי פליגי, באתרא דכתבי שטרא והדר יהיב הלוקח זוזי, אדמון סבר, איבעי ליה לממסר מודעה איני מוכר לו אלא כדי שאוכל למשכנו. וחכ״א האי דלא מסר מודעא כי ירא שמא ישמע הדבר וימנע מלקנות את השדה. והלכה כחכמים:
והלה הוציא שמכר לו את השדה – the borrower brought out against him the latter bill of sale to the loan document and stats that your document is forged, or it is paid off , for if I had been liable to you, you would not have sold me the field that was yours to collect your lien.
זה היה פקח שמכר לו את השדה – because this one abandoned his movable property, and he did not have from where he could he could mortgage on his lien and now he takes the property. Bu in a place where the purchaser gives Zuzim/money and afterwards the writing of a bill/document of sale, everyone does not disagree that the seller should have tarried with his lien of the money that received and should not write for him the document and since he wrote it, it proves that he does not have a lien upon him, but they argue in a place where they wrote the document and afterwards the purchaser gives the Zuzim/money. Admon holds that he should have sent a declaration (especially a protest before witnesses against a forced or unduly influenced action): “I will not see you other than in order that I am able to mortgage it.” But the Sages state: the fact that he did not send a declaration because he was afraid lest the matter should become known and he would have been prevented from purchasing the field, and the Halakha is according to the Sages.