Mishnayos Keilim Perek 3 Mishnah 8
Change text layout:
כלים פרק ג׳ משנה ח׳
A jar which which was pierced and the hole stopped up with more pitch than was necessary: That which touches the needed portion is unclean, But that which touches the unneeded portion is clean. Pitch which dripped upon a jar, that which touches it is clean. A wooden or earthen funnel which was stopped up with pitch: Rabbi Elazar ben Azariah says that it is unclean. Rabbi Akiva says that it is unclean when it is of wood and clean when it is of earthenware. Rabbi Yose says that both are clean.
חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וַעֲשָׂאָהּ בְּזֶפֶת יָתֵר מִצָּרְכָּהּ, הַנּוֹגֵעַ בְּצָרְכָּהּ, טָמֵא. יָתֵר מִצָּרְכָּהּ, טָהוֹר. זֶפֶת שֶׁנָּטְפָה עַל הֶחָבִית, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ, טָהוֹר. מַשְׁפֵּךְ שֶׁל עֵץ וְשֶׁל חֶרֶס שֶׁפְּקָקוֹ בְזֶפֶת, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַמֵּא. רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא בְשֶׁל עֵץ, וּמְטַהֵר בְּשֶׁל חֶרֶס. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם:
Bartenura
יותר מצרכה. כנגד הנקב הוא צורכה, ומה שהוא שלא כנגד הנקב הוי יותר מצרכה, ולא חשיב חיבור, כיון דלא צריך לחבית. ורמב״ם פירש, יותר מצרכה כגון שעשה הסתימה עבה ביותר עד שיוכל להנטל ממנה ותשאר סתומה, ואפילו הכל כנגד הנקב:
זפת שנטפה על החבית. שאינה נקובה:
הנוגע בה. בטיפת הזפת:
טהור. אע״פ שהחבית טמאה. שאין הזפת חיבור לחבית כיון שאין החבית צריכה לה:
שפקקו בזפת. שסתם פי הנקב של המשפך העשוי להכניס ממנו יין לחבית:
רבי אלעזר בן עזריה מטמא. דחשיב ליה סתימה, בין בשל עץ בין בשל חרס:
ור״ע מטמא בשל עץ. מפני שהזפת הוא מינו, שהזפת יוצא מן העץ:
ומטהר בשל חרס. שאינו מינו ולא חשיב חיבור. ולא דמי סתימת פי המשפך לסתימת נקב החבית דחשיב חיבור, לפי שהנקב שבפי המשפך שעשאו היוצר מתחלה חלק הוא ונקלף הזפת ממנו ואינו מתקיים, אבל חבית שניקבה לאחר שהוסקה בכבשן אי אפשר לנקב להיות חלק ושוה ואין הזפת נקלף ממנו אי נמי, נקב שבפי המשפך סופו להסיר סתימתו כשירצה לשפוך יין בחבית, הלכך לא חשיבא סתימה אלא במשפך של עץ לפי שהוא מינו, אבל חבית שניקבה אין סופו להסיר הסתימה:
רבי יוסי מטהר בשניהם. דסתימת פי המשפך לא חשיבא סתימה, והרי הוא כאילו לא נסתם ואין לו בית קבול. והלכה כר״ע:
יותר מצרכה – corresponding to the hole/perforation it needs it, and what is not corresponding to the hole/perforation is more than its needs, and it is not considered an attachment/joining, since it is not needed for the jar. But Maimonides explained that more that is its need as for example that he made the closure most thick until one would be able to remove from it and it would remain closed, and even if everything is corresponding to the hole/perforation.
זפת שנטפה על החבית (pitch which dripped on the jar) – that is not perforated.
הנוגע בה – with the drop of pitch.
טהור – even though the jar is impure. For the pitch is not in a connection/attachment to the jar, since the jar does not require it.
שפקקן בזפת – he closed up the mouth of the hole/perforation of the funnel that is made to bring wine from it into the jar.
רבי אלעזר בן עזריה מטמא – because it (i.e., the pitch) is considered for it as a closure, whether of wood or whether of earthenware.
ר"ע מטמא בשל עץ – because the pitch is of its [same] species/kind, for the pitch comes out from the tree.
ומטהר בשל חרס – which is not its kind/species and is not considered an attachment. And the closing of the mouth of a funnel is not similar to the closing of the perforation of a jug which is considered an attachment, because the perforation in the mouth of the funnel that was made by the artisan from the outset was smooth and the pitch was peeled from it and does not endure, but the jug that was perforated after it was heated in a kiln, it is impossible to perforate to be smooth and even, and the pitch is not peeled from it, or alternatively, the perforation that is at the mouth of the funnel, its function is to remove its covering/closure when he wants to pour wine from the jug. Therefore, it is not considered a closing other than with a wooden funnel because it is its kind/species, but a jug that is perforated, its function is not to remove the closure.
רבי יוסי מטהר בשניהם – for the closing of the mouth of the funnel is not considered a closure, and it is as if it was not closed and lacks a receptacle. But the Halakha is according to Rabbi Akiva.