Mishnayos Keilim Perek 24 Mishnah 17
Change text layout:
כלים פרק כ"ד משנה י"ז
There are three different types of baskets: If a worn-out basket is patched on to a sound one, all is determined by the sound one; If a small basket is patched on to a large one all is determined by the large one; If they are equal all is determined by the inner one. Rabbi Shimon says: if the cup of a balance was patched on to the bottom of a boiler on the inside, the latter becomes unclean; but if on the outside it remains clean. If it was patched on to the side, whether on the inside or the outside, it remains clean.
שָׁלֹשׁ קֻפּוֹת הֵן. מְהוּהָה שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַבְּרִיָּה, הוֹלְכִין אַחַר הַבְּרִיָּה. קְטַנָּה עַל הַגְּדוֹלָה, הוֹלְכִין אַחַר הַגְּדוֹלָה. הָיוּ שָׁווֹת, הוֹלְכִין אַחַר הַפְּנִימִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כַּף מֹאזְנַיִם שֶׁטְּלָיָהּ עַל שׁוּלֵי הַמֵּחַם, מִבִּפְנִים, טָמֵא. מִבַּחוּץ, טָהוֹר. טְלָיָהּ עַל צִדָּהּ, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, טָהוֹר:
Bartenura
מהוהה. בגד ישן ובלוי:
שטלייה. כמו שטלאה. מלשון טלאי על גבי טלאי. כלומר ששם הישנה טלאי על החדשה:
הולכים אחר הבריאה. דנין אותה כדין הבריאה, אם טמאה טמאה, ואם טהורה טהורה:
קטנה על הגדולה. בין שתיהן מהוהות בין שתיהן בריאות:
הולכים אחר הגדולה. ואם הגדולה נקובה כמוציא רמון שבשבירה כזו נטהרה, גם הקטנה המחוברת עמה טהורה אע״פ שהיא שלימה. ואם הגדולה שלימה והרי היא מקבלת טומאה, אף הקטנה המחוברת עמה טמאה אע״פ שהיא נקובה במוציא רמון:
הולכים אחר הפנימית. אם טמאה הפנימית טמאה החיצונה, ואם הפנימית טהורה החיצונה נמי טהורה:
ר׳ שמעון אומר כף מאזנים. לפרושי מלתא דתנא קמא קאתי. ובכף מאזנים של מתכות טמאה איירי, דאם טלאה בתחתית המיחם מבפנים, טמא המיחם, ואם טלאה מבחוץ, טהור המיחם:
טלייה על צידה. שהדביק הטלאי על דפנות המיחם לא בתחתיתו, בין מבחוץ בין מבפנים טהור. ומסקנא דכולה פרקין וטעמא דכולהו טמא מדרס וטמא טמא מת וטהור מכלום האמורים כאן הוא, דכל דבר הראוי לשכיבה, והוא שיהיה עשוי לשכיבה או לישיבה או להשען עליו, טמא מדרס. לבד אם הוא כלי חרס דאינו מטמא מדרס, דהכי ילפינן מקרא דכתיב (ויקרא ט״ו:ה׳) ואיש אשר יגע במשכבו, מקיש משכבו לו, מה הוא יש לו טהרה במקוה אף משכבו שיש לו טהרה במקוה, יצא כלי חרס שאין לו טהרה במקוה. והמפץ העשוי לשכיבה, אע״פ שאין לו טהרה במקוה מדכתיב (שם י״א) כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא, והאי לאו כלי הוא, מכל מקום טמא מדרס, דמרבינן ליה מקרא דכתיב כל המשכב, כל לרבות את המפץ, ואין לו טהרה עד שיחתך וישאר ממנו פחות מששה על ששה. וכלי אבנים וכלי גללים וכלי אדמה, טהורים מכלום. וכן כל דבר הבא מן הים, טהור. וכלי עץ הבא במדה, שמחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, נמי טהור מכלום, לפי שאינו מיטלטל מלא. וכן דבר שאין עליו תורת כלי, או שיש לו תורת כלי ואינו ממשמשי אדם אלא משמשי משמשיו, טהור, כגון תרבוס של זיתים ומפץ של גתות וסדין של צורות, דאמרינן במתניתין שהן טהורין מכלום, דלא חשיבי כלים של משמשי אדם:
מהוהה (threadbare shred) – an old and worn-out cloth.
שטלייה (that is patched) – like that is patched. From the language of patch upon patch (see Tractate Berakhot 43b), that is to say, that he placed the old shred/patch on the new one.
הולכים אחר הבריאה (they follow – the status in respect of uncleanness – of the sound one) – we judge it according to the law/status of the healthy one/sound one. If [that one] is impure, it is impure, but if it is pure, it is pure.
קטנה על גדולה – whether they are both threadbare shreds or both of them are sound.
הולכין אחר הגדולה – and if the larger one is perforated, like that of one which removes/emits pomegranates that that is breaking like this is purified, also the small one that is attached to it is pure, even though it is whole/complete. But if the larger one is complete, and behold it is susceptible to receive Levitical uncleanness, even the small one (i.e., patch) attached with it is impure, even though it is perforated like that which emits a pomegranate.
הולכים אחר הפנימית – if the inner one is ritually impure, the outer one is ritually impure, and if the inner one is ritually pure, the outer one is also ritually pure.
ר' שמעון אומר כף מאזים (Rabbi Shimon says: The cup of the balance) – it comes to explain [the words] of the first Tanna/teacher, and it is speaking of the cup of a metal balance that is ritually impure, for if one patched on the bottom of the vessel for heating water from the inside, the vessel for heating water is impure. But if he patched from the outside, the vessel for heating water is ritually pure.
טלייה על צידה (if he patched it on its side) – that he attached the patch on ethe walls of the vessel for heating water, not on its bottom, whether from the outside or whether from the inside, it is ritually pure. But the upshot/final result of the entire chapter and the reason that everything is ritually impure through treading or ritually impure through contact with a corpse or pure from everything that are mentioned here, is that it and everything thing that is fit for lying, or that will be made for lying for or sitting or for sitting or for leaning upon is ritually impure through treading. Excepting if it is an earthenware vessel that does not defile by treading, and this we derive from Scripture, as it is written (Leviticus 15:5): “Anyone who touches his bedding [shall wash his clothes, bathe in water, and remain impure until evening],” [The Rabbis] make an analogy between “his bedding” and himself, just as he has purity in a ritual bath/Mikveh, even his bedding has purification in a ritual bath, excluding an earthenware vessel which does not have purity in a ritual bath. But the mat of reeds/poor-man’s mattress which is made for lying, even though it doesn’t have ritual purity in a Mikveh, from what is written (Leviticus 11:32): “any such article that can be put to use shall be dipped in water,” but this is not a utensil/article, nevertheless it is impure through treading as we expand upon from Scripture as it is written (Leviticus 15:4): “Any bedding [on which the one with the discharge lies shall be impure],” [the word] “Any” includes the mat of reeds/poor-man’s mattress , but it ha no ritual purity/cleanliness until it is cut/severed and there remains from it less than six [handbreadths] by six [handbreadths]. But stone vessels and vessels of baked ordure and vessels of earth, are pure from everything. And similarly, everything that comes from the ocean is pure. And wooden vessels that hold the prescribed measurements, that contain forty Se’ah moist which are two Kor in dry, are also pure from everything, because they are not carried full. And similarly, anything which does not have the designation of a vessel, or that is the designation of a vessel but is not from things used by human beings, but are used by those who serve his users, is pure, such as the dresser in which olives are spread and the matting of winepresses and the sheet of frames, that we stated in our Mishnah that they are pure from everything, for they are not considered vessels that are attendant upon humans.