Mishnayos Keilim Perek 20 Mishnah 3
Change text layout:
כלים פרק כ׳ משנה ג׳
If a stick was used as a handle for a hatchet, it is regarded as connected for uncleanness at the time of use. A yarn winder is regarded as connected for uncleanness at the time of its use. If it was fixed to a pole it is susceptible to uncleanness, but it is not considered connected to it. If the pole itself was converted into a yarn winder, only that part which is needed for use is susceptible to uncleanness. A seat that was fixed to the pole is susceptible to uncleanness, but the latter is not regarded as connected to it. If the pole itself was turned into a seat, only the place of the seat is susceptible to uncleanness. A seat that was fixed to the beam of an olive-press is susceptible to uncleanness, but it is not connected to it. If the end of a beam was turned into a seat it remains clean, because people would tell him, "Get up and let us do our work."
מַקֵּל שֶׁעֲשָׂאוֹ בֵּית יָד לְקֻרְדֹּם, חִבּוּר לַטֻּמְאָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה. הַדְּיוּסְטָר, חִבּוּר לַטֻּמְאָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה. קְבָעוֹ בִכְלוֹנָס, טָמֵא, וְאֵינוֹ חִבּוּר לָהּ. עָשָׂה לוֹ דְיוּסְטָר, אֵין טָמֵא אֶלָּא צָרְכּוֹ. כִּסֵּא שֶׁקְּבָעוֹ בִכְלוֹנָס, טָמֵא, וְאֵינוֹ חִבּוּר לוֹ. עָשָׂה בוֹ כִסֵּא, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹמוֹ. קְבָעוֹ בְקוֹרַת בֵּית הַבַּד, טָמֵא, וְאֵינוֹ חִבּוּר לָהּ. עָשָׂה בְרֹאשָׁהּ כִּסֵּא, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרִין לוֹ, עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתֵּנוּ:
Bartenura
מקל. של עץ בעלמא שעשאו בית יד לקרדום לפי שעה, שלא קבעו בתוכו:
חיבור לטומאה בשעת מלאכה. דאע״ג דבאפי נפשיה פשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה, הכא בית יד הוא, וידות נתרבו לכל תורת טומאת הכלי או האוכל, ואם נטמא הקרדום נטמא הבית יד, וכן אם נגעה טומאה בבית יד נטמא הוא ונטמא הקרדום עמו. ודוקא בשעת מלאכה הוי חבור לטומאה, שלא בשעת מלאכה לא, דשלא בשעת מלאכה אדם עשוי לזרקו לבין העצים:
דיוסטר. כלי המשמש לשני צדדים. דיו, שנים. סטר, צד. כדמתרגמינן לסטר חד. והוא מקל שיש בו שני נקבים אחד מלמטה ואחד מלמעלה, ושתי יתדות תחובות בהן אחת ממזרח למערב ואחת מצפון לדרום, והנשים מסיכות בו את המטוה שבפלך, וקורין לו נספ״א בלע״ז. ופעמים שעושין אותן ידות מברזל ומקבלין טומאה:
קבעו בכלונס. קבע הדיוסטר דהיינו המקל עם שתי יתדותיו בכלונס, דהיינו עץ ארוך וגדול התקוע בארץ:
טמא. הדיוסטר מכאן ואילך, אם נגעה בו טומאה, דהוי המקל חיבור ליתדות בין בשעת מלאכה בין שלא בשעת מלאכה, כיון שנקבע, שאין אדם עשוי לזרקו לבין העצים, אבל הכלונס עצמו אינו חיבור לו, שאם נגעה טומאה בכלונס לא נטמא הדיוסטר:
עשה בו הדיוסטר. שקבע שתי היתדות בגופו של כלונס:
אין טמא. מן הכלונס אלא מה שהוא לצורך היתדות להסך את המטוה, והשאר בין מלמעלה בין מלמטה טהור, שהכלונס ארוך הוא וגדול:
כסא. שהוא עשוי, וקבעו בכלונס, הכסא טמא מדרס, ואין הכלונס חיבור לו להיות מיטמא מדרס כמותו:
עשה בו כסא. מן הכלונס עצמו עשה כסא:
אין טמא אלא מקומו. דהיינו צורך הישיבה. ושאר הכלונס טהור:
קבע הכסא בקורת בית הבד. שעוצרים בה השמן מן הזיתים. הכסא טמא מדרס, והקורה אינה חיבור וטהורה. ואם מעץ הקורה עצמה הכסא עשוי בראשה האחד, אף הכסא טהור, דאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. ותניא בתורת כהנים, אשר ישב עליו יטמא, יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה, תלמוד לומר, כלי, ולא אבן ולא קורה. אוציא את אלו, ולא אוציא כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה, תלמוד לומר הכלי, כלי המיוחד לקבל טומאה, וכלים הללו אין מקבלים טומאה לעולם. אין לי אלא כסא וספסל וקתדרא המיוחדים לישיבה, מנין תיבת הבלנים, תיבה שפתחה מצדה, עריבה משני לוג עד תשעה קבין שנסדקה ואינו יכול לרחוץ בה רגלו אחת, תלמוד לומר וכל הכלי, ריבה. יכול אפילו כפה סאה וישב עליה, תרקב וישב עליו, תלמוד לומר אשר ישב, המיוחד לישיבה, לא שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו:
מקל – merely [a wooden] staff that a handle/heft for a hatchet according to the time [of use], but did not fit it [permanently] within it.
חיבור לטומאה בשעת מלאכה (is a connector for uncleanness at the time of its use) – even though that on its own, it is a plain wooden vessel, it does not receive ritual uncleanness; but here it is a sleeve, and handles increased through the Torah of the defilement of the vessel or the food, and if the ax/hatchet became defiled, the handle became defiled, and similarly, if the defilment came in contact with the handle, it is defiled, and the ax/hatchet became defiled with it. And specifically, at the time of work there is a connector/attachment to defilement, but not during the time when not working., for when it is not the time of work, a person generally would throw them among the wood.
דיוסטר (the transverse staff of the upright loom/pole reaching from end to end) – a vessel that one uses for two sides. [The word דיוסטר – is now broken down into its component parts. "דיו" is “two;” "סטר" is “sides,” as we translate in Aramaic, “to one side.” And it is a staff that has two incisions, one from the bottom and the other from the top, and two handles are inserted in them, one from the east to the west and one from the north and the south, and the women roll the yarn that is in the spindle, and we call it NASPA in the foreign language. And sometimes they make these handles from iron and they receive ritual impurity.
קבעו בכלונס (if he inserted the transverse staff of the loom in the beam/yarn winder) – if he inserted the transverse staff of the pole reaching from end to end), that is the staff with its two handles/pegs in the beam, which is a long and large piece of wood that is fastened into the ground.
טמא – the traverse staff of the upright loom reaching from end to end is impure from this side and that, if the defilement came in contact with it, for it is an attached staff to the handles/pegs whether at the time of work or not at the time of work, since it was affixed, a person is not likely to throw it among the wood, but the traverse staff of the loom in the beam, it is not attached to it, and the rest of it whether above or below is ritually pure, for the staff of the loom in the beam is long and large.
כסא – that is made, and it is affixed into the traverse staff of the loom in the beam, the chair is impure through treading, but the traverse staff of the loom in the beam is not attached to it to be made impure through treading like it.
עשה בו כסא –from the traverse staff of the loom in the beam, he made a chair.
אין טמא אלא במקומו – that is, the need of the sitting. But the rest of the traverse staff of the loom in the beam is pure.
קבע הכסא בקורת בית הבד (if he affixed the chair onto a beam in the olive press) – that gathers/stores away the il from the olives, the chair is ritually impure through treading, but the beam is not attached and is a pure. But if from the wood of the beam itself the chair is made at one end, even the chair is pure, for we say to him: “Stand and let us do our work.” And it is taught in a Baraitha in Torat Kohanim [i.e., the Sifra, the Halakhic Midrash on the Book of Leviticus): “[Any bedding on which the one with the discharge lies shall be unclean, and every object] on which he sits shall be unclean” (Leviticus 15:4) – “it includes even one who sat on a stone or on the beam, the inference teaches us, a vessel, but not a stone nor a beam, and I will not exclude the vessels of stone, the vessels of excrement or vessels of earth, the inference teaches us the vessel, the vessel that is designated to receive impurity, but these vessels do not receive defilement ever (see Sifra Metzora, Parshat Zahav, portion 4, beginning of the seventh chapter, letter 10). I lack all other than a chair or a bench or a chair with a back/soft seat that is designated for sitting , from where is the chest of the bath attendant, a chest that opened from its side, a trough from two LOG until nine Kab that was chipped, he is unable to wash his foot in it, the inference teaches us, “and all the vessel,” which is an extension. It is possible even if he covered a Seah and sat upon it, a field requiring three Kab of seed and he sat upon it, the inference teaches us, “on which he sits” (Leviticus 15:4), that which is designated for sitting, we don’t say to him: “Stand up, and let us do our work” (see Talmud Shabbat 59a).