Mishnah.org Logo

Mishnayos Keilim Perek 17 Mishnah 9

כלים פרק י"ז משנה ט׳

9

The cubit of which they spoke is one of medium size. There were two standard cubits in Shushan Habirah, one in the north-eastern corner and the other in the south-eastern corner. The one in the north-eastern corner exceeded that of Moses by half a fingerbreadth, while the one in the south-eastern corner exceeded the other by half a fingerbreadth, so that the latter exceeded that of Moses by a fingerbreadth. But why were there a larger and a smaller cubit? Only for this reason: so that craftsmen might take their orders according to the smaller cubit and return their finished work according to the larger cubit, so that they might not be guilty of any possible trespassing of Temple property.

הָאַמָּה שֶׁאָמְרוּ, בָּאַמָּה הַבֵּינוֹנִית. וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה בְשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה יְתֵרָה עַל שֶׁל משֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵרָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵרָה עַל שֶׁל משֶׁה אֶצְבָּע. וְלָמָּה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, אֶלָּא שֶׁהָאֻמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה וּמַחֲזִירִין בַּגְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי מְעִילָה:

ט׳
Bartenura

האמה שאמרו – to the matters of Shabbat and Eruvin and Sukkah and the measurements [of the Temple] and Kilayim/mixed seeds.

באמה בינונית – this cubit is six handbreadths long. For there is a cubit that is five [handbreadths] [that is smaller than it]. And there is larger cubit that is six [handbreadths] and a finger in length. But the cubit that is six [handbreadths] is the medium-sized one.

שתי אמות – two measurements that with them they measure the cubits, and each one of them is a cubit.

בשושן הבירה – one room is built on the eastern gate of the courtyard, and upon it, the capital city of Shushan is painted on it, in order that the fear of the kingdom be upon them.

על של משה – on the cubit that is six handbreadths long.

שהאומנין נוטלים בקטנה – that the treasurer/manager would make a condition with the artisans – such-and-such cubits they would make in the building for the keeping of the Temple in repair, from the cubits of Moses, such and such a costs, and they would return to him by a finger (see Tractate Menahot 98a) the measurement of the longer cubit upon it, in order that they would add from their own on their condition, lest they make it less, and it is found that they come to commit a religious sacrilege that they benefited from that which was dedicated to the Temple. And why two? One for silver and gold, that when they make a condition with those who smelt gold and silver to make a tablet of four or five cubits in the cubit of Moses, they restore to the extra measure of it a half-finger, not for the additional measurement upon it of a finger, since the artistry is costly and they don’t cause them to lose so much.

האמה שאמרו. לענין שבת ועירובין וסוכה ומדות וכלאים:

באמה בינונית. היא אמה בת ששה טפחים. דאיכא אמה בת חמשה [קטנה ממנה], ואיכא אמה גדולה בת ששה ואצבע, ואמה בת ששה היא הבינונית:

שתי אמות. שתי מדות שבהן מודדים האמות, וכל אחת מהן אמה:

בשושן הבירה. חדר אחד בנוי על שער מזרחי של עזרה, ועליו שושן הבירה מצויירת, כדי שתהא עליהם אימת מלכות:

על של משה. על אמה בת ששה טפחים:

שהאומנין נוטלים בקטנה. שהיה הגזבר מתנה עם האומנים, כך וכך אמות בנין תעשו לבדק הבית מאמות של משה, בכך וכך דמים, ומחזירים לו במדת האמה היתירה עליה אצבע, כדי שיוסיפו משלהם על תנאם, פן יפחתו ונמצאו באין לידי מעילה שנהנו מן ההקדש. ולמה שתים, חדא לכספא ודהבא, שכשמתנים עם צורפי זהב וכסף לעשות טבלא בת ארבע וחמש אמות באמה של משה, מחזירים למדה היתרה עליה חצי אצבע, לא למדה היתרה עליה אצבע, לפי שאומנות יקרה היא ואין מפסידין אותן כל כך: