Mishnah.org Logo

Mishnayos Keilim Perek 1 Mishnah 5

כלים פרק א׳ משנה ה׳

5

There are ten [grades of] impurity that emanate from a person:A person before the offering of his obligatory sacrifices is forbidden to eat holy things but permitted to eat terumah and [second] tithe. If he is a tevul yom he is forbidden to eat holy things and terumah but permitted to eat [second] tithe. If he emitted semen he is forbidden to eat any of the three. If he had intercourse with a menstruant he defiles the bottom [bedding] upon which he lies as he does the top [bedding]. If he is a zav who has seen two discharges he conveys impurity to that on which he lies or sits and is required to undergo immersion in running water, but he is exempt from the sacrifice. If he saw three discharges he must bring the sacrifice. If he is a metzora that was only enclosed he conveys impurity by entry [into an ohel] but is exempt from loosening his hair, from rending his clothes, from shaving and from the birds offering. But if he was a confirmed metzora, he is liable for all these. If a limb on which there was not the proper quantity of flesh was severed from a person, it conveys impurity by contact and by carriage but not by ohel. But if it has the proper quantity of flesh it conveys impurity by contact, by carriage and by ohel. A "proper quantity of flesh" is such as is capable of healing. Rabbi Judah says: if in one place it has flesh sufficient to surround it with [the thickness of] a thread of the woof it is capable of healing.

עֶשֶׂר טֻמְאוֹת פּוֹרְשׁוֹת מִן הָאָדָם. מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, אָסוּר בַּקֹּדֶשׁ וּמֻתָּר בַּתְּרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר. חָזַר לִהְיוֹת טְבוּל יוֹם, אָסוּר בַּקֹּדֶשׁ וּבַתְּרוּמָה וּמֻתָּר בַּמַּעֲשֵׂר. חָזַר לִהְיוֹת בַּעַל קֶרִי, אָסוּר בִּשְׁלָשְׁתָּן. חָזַר לִהְיוֹת בּוֹעֵל נִדָּה, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. חָזַר לִהְיוֹת זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. רָאָה שָׁלֹשׁ, חַיָּב בַּקָּרְבָּן. חָזַר לִהְיוֹת מְצֹרָע מֻסְגָּר, מְטַמֵּא בְּבִיאָה, וּפָטוּר מִן הַפְּרִיעָה וּמִן הַפְּרִימָה וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַצִּפֳּרִים. וְאִם הָיָה מֻחְלָט, חַיָּב בְּכֻלָּן. פֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ אֵבָר שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְאֹהֶל. וְאִם יֵשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל. שִׁעוּר בָּשָׂר כָּרָאוּי, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד כְּדֵי לְהַקִּיפוֹ בְחוּט עֵרֶב, יֶשׁ בּוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה:

ה׳
Bartenura

עשר טמאות פורשות מן האדם – there are ten levels/degrees of uncleanness one above the other that emanate from the human.

מחוסר כפורים (lacking atonement) – as for example the confirmed leper (whom must grow his hair long and rend his garments), and the male with gonorrhea who has had three appearances of flux, and the woman with flux and the woman following childbirth, who immersed in the ritual bath and when their [seventh day’s] suns have set, they are prohibited to eat Holy Things until they bring their atonement. And then [if they are Kohanim or married to them] are permitted to eat heave-offering/Terumah.

חזר להיות טבול יום – an impure person who has immersed in the ritual bath/Mikveh but his sunset has not come.

אסור בקודש ובתרומה – and he disqualifies/invalidates them if he comes in contact with/touches them.

חזר להיות בעל קרי – that effusion of semen came out from him and he didn’t immerse in a Mikveh.

חזר להיות בועל נדה – but surely that it (i.e., the Mishnah) did not teach that he became unclean through contact with a corpse which is more severe than someone who experienced a seminal emission, for a person who comes in contact with a corpse is a primary source of ritual impurity, but someone who experienced a seminal emission is only a first-degree of ritual impurity, and it (i.e., the Mishnah) returns to teach that he returned to become someone who had sexual intercourse with a menstruating woman which is more severe than someone who became unclean through contact with a corpse that he defiles the lower surface upon which he lies which is like the upper one. And because these ten defilements emanate from the human being, this is defilement through contact.

משכב תחתון כעליון (the lower surface upon which one lies is like the upper one) – the bedding underneath the man who engages in sexual intercourse with a menstruating woman is like the upper one of a man with gonorrhea/flux. Just as what is above a man with gonorrhea is unclean to defile food and liquids but not a person nor vessels, even what is below the man who has sexual intercourse with a menstruating woman is impure to defile food and liquids, but not humans or vessels/utensils.

שראה שתי ראיות מטמא משכב ומושב (renders unclean the couch and the chair he sits upon) – and he needs to count seven clean [days]. For this is taught in the Mishnah in the first chapter of [Tractate] Megillah (Mishnah 7): “There is no difference between a person with gonorrhea/Zab who suffers two appearances of flux and one who suffers three except the requirement of a sacrifice/offering [for the latter].

וצריך ביאת מים חיים – as it is written concerning a man with gonorrhea/flux (Leviticus 15:13): “[When one with a discharge becomes purified of his discharge, he shall count off seven days for his purification, wash his clothes, [and bathe his body in fresh water/מים חיים; [then he shall be pure],” but the rest of all of those who are impure, the waters of the Mikveh are sufficient for them.

חייב קרבן – that is stated in the Torah portion of Metzora regarding a man with gonorrhea/flux (Leviticus 15:14-15). And all the time that he didn’t bring a sacrifice, he is lacking atonement.

מצורע מוסגר (quarantined leper) – that the Kohen quarantines him for seven days to see if he will produce signs/symptoms of defilement.

מטמא בביאה – if he comes into the house, everything that is in the house is defiled.

ופטור מן הפריעה ומן הפרימה (and he is exempt from letting the hair grow and rending his garments) – for the Torah did not say that his clothing should be rent/torn and that [the hair on] his head will be neglected (i.e., allowed to grow wildly).

ומן התגלחת ומן הצפורים – that a confirmed [leper] that healed brings birds and shaves all of his hair off but a quarantined [leper] does not [do these things].

שאין עליו בשר כראוי – as is explained in the concluding clause [of the Mishnah] in order to produce new flesh/skin on a healing wound.

מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באוהל – that regarding contact/touching, it is written (Numbers 19:18): “[and on] him who touched the bones [or the person who was killed or died naturally or the grave],”implying, whether he has appropriate flesh or whether he lacks appropriate flesh. And regarding the defilement in a tent, it is written (Numbers 19:16): “or human bone, or a grave, [shall be impure seven days],” and human bone implies until there will be upon him flesh and sinews and bones.

במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב (in one place enough [flesh] to surround the member with [the thickness] of the thread of the woof) – if he would cut the flesh that is on the limb to thread that have in their thickness like the thread of the woof, which is thicker by double than the thread of the warp, and there will be in them enough to surround the member, while knowing that through this, it is producing new flesh/skin on a healing wound. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

עשר טומאות פורשות מן האדם. עשר מעלות זו למעלה מזו יש בטומאות הפורשות מן האדם:

מחוסר כפורים. כגון מצורע מוחלט, וזב בעל שלש ראיות, וזבה, ויולדת, שטבלו והעריב שמשן, אסורין לאכול קדשים עד שיביאו כפרתן. ומותרין בתרומה:

חזר להיות טבול יום. טמא שטבל ולא העריב שמשו:

אסור בקודש ובתרומה. ופוסל אותם אם נגע בהן:

חזר להיות בעל קרי. שיצא ממנו שכבת זרע ולא טבל:

חזר להיות בועל נדה. והא דלא תני חזר להיות טמא מת שהוא חמור מבעל קרי, דטמא מת אב הטומאה ובעל קרי אינו אלא ראשון, והדר לתני חזר להיות בועל נדה דחמור מטמא מת שמטמא משכב התחתון כעליון. משום דהנך עשר טומאות פורשות מן האדם, וזו טומאת מגע היא:

משכב תחתון כעליון. משכב התחתון של בועל נדה כעליונו של זב, מה עליונו של זב טמא לטמא אוכלים ומשקין אבל לא אדם וכלים, אף תחתונו של בועל נדה טמא לטמא אוכלים ומשקין לא אדם וכלים:

שרואה שתי ראיות מטמא משכב ומושב. וצריך לספור שבעה נקיים. דהכי תנן פרק קמא דמגילה (משנה ג׳) אין בין זב הרואה שתי ראיות לזב שראה שלש ראיות אלא קרבן:

וצריך ביאת מים חיים. דכתיב בזב (ויקרא ט״ו:י״ג) ורחץ בשרו במים חיים, אבל שאר כל הטמאים סגי להו במי מקוה:

חייב בקרבן. האמור בפרשת מצורע גבי זב. וכל זמן שלא הביא קרבן הוי מחוסר כפורים:

מצורע מוסגר. שמסגירו הכהן שבעת ימים לראות אם יוולדו בו סימני טומאה:

מטמא בביאה. אם בא אל הבית נטמא כל אשר בבית:

ופטור מן הפריעה ומן הפרימה. דלא אמרה תורה בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע. אלא במצורע מוחלט:

ומן התגלחת ומן הצפרים. דמוחלט שנתרפא מביא צפרים ומגלח את כל שערו, ומוסגר לא:

שאין עליו בשר כראוי. כדמפרש בסיפא כדי להעלות ארוכה:

מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באוהל. דבמגע כתיב (במדבר י״ט:י״ח) [ועל] הנוגע בעצם, משמע בין יש בו בשר כראוי בין אין בו בשר כראוי. ובטומאת אוהל כתיב, או בעצם אדם או בקבר, ועצם אדם משמע עד שיהיה בו בשר וגידים ועצמות:

במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב. שאם יחתוך הבשר שעל האבר לחוטים שיש בעביין כחוט ערב, שהוא יותר עב מחוט השתי כפלים, ויהיה בהן כדי להקיף את האבר, בידוע דבהכי הוא מעלה ארוכה. ואין הלכה כרבי יהודה: