Mishnah.org Logo

Mishnayos Gittin Perek 5 Mishnah 8

גיטין פרק ה׳ משנה ח׳

8

Having mentioned a series of enactments instituted by the Sages for the sake of the betterment of the world, the Gemara continues: These are the matters that the Sages instituted on account of the ways of peace, i.e., to foster peace and prevent strife and controversy: At public readings of the Torah, a priest reads first, and after him a Levite, and after him an Israelite. The Sages instituted this order on account of the ways of peace, so that people should not quarrel about who is the most distinguished member of the community. Similarly, the Sages enacted that a joining of courtyards is placed in an old house where it had regularly been placed on account of the ways of peace, as will be explained in the Gemara. The Sages enacted that the pit that is nearest to the irrigation channel that supplies water to several pits or fields is filled first on account of the ways of peace. They established a fixed order for the irrigation of fields, so that people would not quarrel over who is given precedence. Animals, birds, or fish that were caught in traps are not acquired by the one who set the traps until he actually takes possession of them. Nevertheless, if another person comes and takes them, it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery. Similarly, a lost item found by a deaf-mute, an imbecile, or a minor is not acquired by him, since he lacks the legal competence to effect acquisition. Nevertheless, taking such an item from him is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery. If a poor person gleans olives at the top of an olive tree and olives fall to the ground under the tree, then taking those olives that are beneath it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery. One does not protest against poor gentiles who come to take gleanings, forgotten sheaves, and the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], although they are meant exclusively for the Jewish poor, on account of the ways of peace.

וְאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה, מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, מַה שֶּׁתַּחְתָּיו גָּזֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גָּזֵל גָּמוּר. אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם:

ח׳
Bartenura

כהן קורא ראשון – When they are equal in wisdom, but if the Israelite is greater in wisdom, he precedes the Kohen and the Levite (see Mishnah Horayot, Chapter 3, Mishnah 8) for a Sage who is illegitimate comes before a High Priest who is an ignoramus. The law is the law of the Gemara, but today it is the practice that the Kohen, even if he is an ignoramus, comes before a great Sage who is an Israelite.

מפני דרכי שלום – that from the Torah, a Kohen can give permission to whomever he wishes that would read from the Torah before him, but for the sake of the social order, they said that he [i.e., the Kohen] should read first and not give permission to another to read [before him], so that it doesn’t come to wrangling. But if there is no Kohen there, the cord has been severed and a Levite should not read second, other than according to his importance. And there are those who say that the Levite should not [in this case where there is no Kohen] read (i.e., called up to) the Torah at all and this is the custom.

מערבין בבית ישן – members of a courtyard who are accustomed to place their Eruv (contribute their share towards a dish which is deposited in one of the dwellings, by which act all the dwellings are considered as common to all – whereby the carrying of objects on Shabbat from one to another and across the court are permitted) in one [particular] house, should not change their place to place it in another house.

מפני דרכי שלום – that people who are accustomed to see the Eruv in the same house, [and] now that they don’t see it, will say that they are carrying [on the Sabbath] without an Eruv, and there is suspicion.

בור שהוא קרוב – to one who finds a canal that comes from the river.

מתמלא ראשון – and afterwards the lower ones are filled.

מצודות חיה – that lack a receptacle where he acquires his utensils (?)

יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום – and is not removed by the judges

רבי יוסי אומר: גזל גמור – According to the Rabbis and is removed by judges. However, Rabbi Yosi admits that it is not theft according to the Torah, to transgress with a negative commandment. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.

המנקף – cut off/sever, like Isaiah 10:34: “The thickets of the forest shall be hacked away with iron…”

כהן קורא ראשון וכו׳ כשהן שוין בחכמה. אבל אם הישראל גדול בחכמה, קודם לכהן וללוי, דממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. הדין הוא דינא דגמרא. והאידנא נהוג שכהן אפילו עם הארץ קודם לחכם גדול שבישראל:

מפני דרכי שלום. דמדאורייתא יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו, ומפני דרכי שלום אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא, דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר. ולא שנא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים, ולא שנא בשני ובחמישי בזמן הזה, לעולם כהן קורא ראשון ואינו יכול לתת רשות לישראל שיקרא לפניו, כי היכי דלא ליתו לאנצויי. ואם אין שם כהן, נתפרדה החבילה, ולא יקרא לוי שני אלא כפי חשיבותו, ואית דאמרי לא יקרא לוי בתורה כלל, וכן המנהג:

מערבין בבית ישן. בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית אחד, אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר:

מפני דרכי שלום. שבני אדם שהיו רגילים לראות העירוב באותו בית, עכשיו שאין רואים אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב, ואיכא חשדא:

בור שהוא קרוב. למוצא אמת המים הבא מן הנהר:

מתמלא ראשון. ואחריו יתמלאו התחתונים:

מצודות חיה. שאין להם תוך דליקני ליה כליו:

יש בהן גזל מפני דרכי שלום. ולא נפיק בדיינים:

רבי יוסי אומר גזל גמור. מדבריהם. ונפיק בדיינים. ומיהו מודה רבי יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו. ואין הלכה כרבי יוסי:

המנקף. חותך. כמו ונקך סבכי היער (ישעיה י׳):