Mishnayos Eruvin Perek 5 Mishnah 6
Change text layout:
עירובין פרק ה׳ משנה ו׳
Although this chapter as a whole deals with halakhot governing the joining of Shabbat boundaries, this mishna returns to the halakhot governing a joining of courtyards. If a private city, which does not have many residents, grows and becomes a heavily populated public city, one may establish a joining of the courtyards for all of it, as long as it does not include a public domain as defined by Torah law. And if a public city loses residents over time and becomes a private city, one may not establish an eiruv for all of it unless one maintains an area outside the eiruv that is like the size of the city of Ḥadasha in Judea, which has fifty residents. Carrying within the eiruv is permitted, but it remains prohibited to carry in the area excluded from the eiruv. The reason for this requirement is to ensure that the laws of eiruv will not be forgotten. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: The excluded area need not be so large; rather, it is sufficient to exclude three courtyards with two houses each.
עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים, מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. וְשֶׁל רַבִּים וְנַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד, אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דִּיוּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים:
Bartenura
עיר של יחיד. כגון שאדם אחד קנה כולה והוא משכיר כל בתיה לבני אדם הדרים בה. ואח״כ נעשית של רבים:
מערבין את כולה. כדרך שהיו מערבין כשהיתה של יחיד שלא היתה צריכה שיור:
אין מערבין את כולה. שאסור לערב עיר של רבים אם אין משייר בה בתים ידועים בלא עירוב, דההוא שיור הוי היכר דטעמא משום עירוב הוא ולא תשתכח תורת רשות הרבים. וזו הואיל והיתה של רבים והיתה צריכה שיור אע״ג דהשתא הויא של יחיד נדונית כבתחלה:
אלא אם כן עשה חוצה לה. שיור שלא עירבו עם שאר העיר. ורבותא קמ״ל שאפילו שיור של חוצה לה מועיל לשאר העיר:
כעיר חדשה שביהודה. עיר היתה ביהודה ושמה חדשה ולא היו בה אלא נ׳ דיורים והיא העיר היותר קטנה שבכל ארץ יהודה והיא היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה, והוא שיעור השיור שצריך לשייר בעיר שלא יערבו עם האחרים משום הכירא:
רבי שמעון אומר שלש חצירות כו׳ ופסק ההלכה אפילו בית אחד בחצר אחד הוי שיור. ועיר שאין לה אלא פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים א״צ שיור:
עיר של יחיד – as, for example that one person acquired it all and he rents out all of its houses to the people that are living there, and afterwards, it becomes the property of many.
מערבין את כולה – in the manner that they create a symbolic community of residence (i.e., an Eruv) when it belonged to a single individual that didn’t require a remnant.
אין מערבין את כולה – for it is forbidden to make an Eruv for a city/town belonging to many if he doesn’t leave known houses without an Eruv, for this remnant is a recognition that the reason is because of an Eruv, so that it would not forget the laws of the public domain. And this is the case, since it [belonged] to the group, and required a remnant even though that now it would be judged as that of an individual as at first.
אלא אם כן עשה חוצה לה – a remnant that was not made into a symbolic community of residence with the rest of the city/town, but it something remarkable that comes to teach us that even a remnant of something outside it has an effect on the rest of the city/town.
כעיר חדשה שביהודה – there was a city in Judah and its name was Hadasha, and there not there other than two temporary residents/inhabitants , and this is the smallest city/town that is in all of land of Judea and it was the remnant to a larger city that is adjacent to it, and this is measurement of the remnant that one needs to leave over in a city/own that they did not make into a symbolic community of residence (i.e., Eruv) with the others because of recognition.
רבי שמעון אומר שלש חצירות כו' – and the Halakhic decision is that even one house in one courtyard is a remnant. But a city that doesn’t have other than only one opening even if was of many [people], there is no need for remnant.