Mishnayos Eruvin Perek 10 Mishnah 14
Change text layout:
עירובין פרק י׳ משנה י"ד
With regard to a priest who was injured on his finger on Shabbat, he may temporarily wrap it with a reed so that his wound is not visible while he is serving in the Temple. This leniency applies in the Temple, but not in the country, as it also heals the wound, and medical treatment is prohibited on Shabbat due to rabbinic decree. If his intention is to draw blood from the wound or to absorb blood, it is prohibited in both places. One may scatter salt on Shabbat on the ramp that leads to the altar so that the priests will not slip on their way up. And likewise, one may draw water from the Cistern of the Exiles and from the Great Cistern, which were located in the Temple, by means of the wheel designed for drawing water, even on Shabbat. And one may draw water from the Heker Well only on a Festival.
כֹּהֵן שֶׁלָּקָה בְאֶצְבָּעוֹ, כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶמִי בַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. אִם לְהוֹצִיא דָם, כָּאן וְכָאן אָסוּר. בּוֹזְקִין מֶלַח עַל גַּבֵּי כֶבֶשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲלִיקוּ, וּמְמַלְּאִים מִבּוֹר הַגּוֹלָה וּמִבּוֹר הַגָּדוֹל בַּגַּלְגַּל בְּשַׁבָּת, וּמִבְּאֵר הַקַּר בְּיוֹם טוֹב:
Bartenura
כורך עליה גמי. ואעפ״י שהגמי מרפא את המכה, הואיל והשתא מיהא צורך עבודה הוא, דלאו אורח ארעא שתהא מכתו נראית עם העבודה ומכסה אותה בגמי:
אבל לא במדינה. דרפואה בשבת שבות היא ואסור:
ואם להוציא דם. שמהדקה בגמי כדי להוציא דמה:
כאן וכאן אסור. דהוה ליה חובל ואב מלאכה לא אשתרי במקדש:
בוזקים מלח. כותתים ומפזרים מלח על גבי הכבש שעולים בו למזבח, מפני שחלק הוא ופעמים נופלים ממנו שמחליקים רגליהם בו. בוזקים, לשון כתיתה:
אבל לא במדינה. מפני שהוא מתקן:
ממלאים מים מבור הגולה ומבור הגדול. כך שמן, ושניהם היו בלשכות העזרה:
בגלגל. העשוי להעלות בו הדלי על ידי חבלים. ומשני בורות הללו בלבד התירו למלאות מים בגלגל בשבת, אבל בשאר בורות אסור, גזירה שמא ימלא לגינתו ולחורבתו מתוך שממלאין בלא טורח אתי להשקות בו גינתו וחורבתו בשבת. ובמקום דליכא למיגזר שמא ישקה מים לגינתו ולחורבתו מותר למלאות בגלגל, ולא חיישינן מפני שמשמיע קול, שלא אסרו אלא קול של שיר בלבד. והכי נמי שרי למיטרף אבבא ומיקש על תרעא בשבת ואין בכך כלום:
ומבור הקר. על שם שהיה באר מים חיים קורא ליה בור הקר, לשון מקור. ובור זה היה צריך לבני הגולה ברגל, והתירו להם נביאים שביניהם חגי זכריה ומלאכי למלאות ממנו בגלגל ברגל, ונשאר בהתירו שממלאים ממנו ביו״ט בגלגל אף במדינה, מה שאין כן בשאר בארות הנובעים:
כורך עליה גמי – even though the reed heals the wound for since now, however, it is the need of the Temple service that is not the custom that his wound should be seen with the Temple service and he covers it with reed/bulrushes.
אבל לא במדינה – for healing on the Sabbath is something forbidden by the Rabbis as being out of harmony of the Sabbath day and is prohibited.
ואם להוציא דם – that he fastens it with red/bulrushes in order to remove its blood.
כאן וכאן אסור – for it is wounding a person and is one of the chief labors forbidden on the Sabbath and would not be permitted in the Temple.
בוזקים מלח – crush and scatter salt on the ramp that they (i.e., the Kohanim) ascend on it to the altar because it is smooth and sometimes, they fall from it and their feet slip on it. בוזקים is the language of crushing.
אבל לא במדינה – because it is repairing.
ממלאים מים מבור הגולה ומבור הגדול – this is their names and both of them are in the chamber of the Temple courtyard.
בגלגל – that is made to lift up the bucket by it through cables and from these two wells alone, they (i.e., the Rabbis) permitted to fill water with the wheel on Shabbat, but the other wells were forbidden as a decree lest he fill up his garden and his ruins because he fills it without a trouble, and he would end up watering with his garden and ruins on Shabbat, and in a place where there one doesn’t make a decree lest he provide water to his garden and his ruins, it is permitted to fill them on the wheel. But we don’t suspect because a public announcement is made as they only prohibited the sound of the song alone. And that is so that they permitted knocking at the door or striking the gate on Shabbat and there is nothing in this.
ומבור הקר – on account of the fact that it was a well of living waters, they called it the Welling/Outpouring Well, from the language of “source”/מקור. And this well was needed for the people from the Diaspora on the Jewish holy day and the prophets that were among them, Zechariah and Malachi permitted them to fill from it with a wheel on the Jewish holy day and it remained when they permitted that they could fill from it with a wheel on the Jewish holy day even in the countryside (i.e., outside of Jerusalem in the land of Israel), which was not the case with the other wells that flow.