Mishnayos Eruchin Perek 6 Mishnah 3
Change text layout:
ערכין פרק ו׳ משנה ג׳
Although the Sages said (21a): With regard to those obligated to pay valuations, the court repossesses their property to pay their debt to the Temple treasury; nevertheless, the treasurer gives him permission to keep food sufficient for thirty days, and garments sufficient for twelve months, and a bed made with linens, and his sandals, and his phylacteries. The treasurer leaves these items for him, but he does not leave items for his wife or for his children. If the one obligated to pay was a craftsman, the treasurer gives him permission to keep two tools of his craft of each and every type, e.g., for a carpenter, the treasurer gives him permission to keep two adzes [matzadin] and two saws. Rabbi Eliezer says: If he was a farmer, the treasurer gives him permission to keep his pair of oxen with which he plows the field. If he was a donkey driver, the treasurer gives him permission to keep his donkey.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, חַיָּבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלשִׁים יוֹם וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמִטָּה מֻצַּעַת וְסַנְדָּלִין וּתְפִלִּין. לוֹ, אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו. אִם הָיָה אֻמָּן, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְלֵי אֻמָּנוּת מִכָּל מִין וָמִין. חָרָשׁ, נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם הָיָה אִכָּר, נוֹתְנִין לוֹ אֶת צִמְדּוֹ. חַמָּר, נוֹתְנִין לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ:
Bartenura
ממשכנין אותן. גזבר נכנס לבתיהם ונוטל בעל כרחן:
מזון וכסות ומטה סנדלים ותפילין. על כולן משיירים לו מעות לקנותן אם אין לו. דכתיב (ויקרא כ״ז:ח׳) ואם מך הוא מערכך, ודרשי רבנן לקרא הכי, ואם מך, תעשה שישאר הוא, שיהיה לו הויה וחיות, מערכך, מדמי הערך. ומשמע הוא יש לו הויה וחיות מדמי הערך, אבל לא לאשתו ולא לבניו:
מכל מין ומין. מכל אומנות שצריכה ארבעה וחמשה כלים:
מעצדים. דולדור״א בלע״ז. שמחליקים בה פני הלוח:
מגירה. כעין סכין ארוך מלא פגימות. ולשון מקרא, משור, סיג״א בלע״ז:
צמדו. צמד בקר. שאלו הן כלי אומנתו. ואין הלכה כר׳ אליעזר דצמד בקר וחמור נכסים נינהו, ולא חשיבי כלי אומנות:
ממשכנין אותן (as a follow up to Tractate Arakhin, Chapter 5, Mishnah 6) – a treasurer enters into their homes and takes [the surety/pledge] against their will.
מזון וכסו ומטה סנדלים ותפילין – on all of hem they leave over for him money to purchase them if he lacks them, as it is written (Leviticus 27:8): “But if one cannot afford the equivalent, [he shall be presented before the priest, and the priest shall assess him,” and the Rabbis expound upon this Biblical verse thusly: “but if one cannot afford/ואם מך “ – it will be made that he will remain, that he would have existence/stability (הויה ) and support/livelihood (חיות ), “the equivalent/מערכך “- from the money of the valuation. And this implies that he has existence and livelihood from the money of the valuation, but not for his wife and not for his children.
מכל מין ומין – from all of the trades/skilled labors that require four or five utensils.
מעצדים (adze) -DULDORA in the foreign tongue, that smoothens/levels the face of the board/tablet.
מגירה (saw/plane) – a kind of long knife filled with notches, And the language is Biblical,משור/saw (see Isaiah 10:15: “[Does an ax boast over him who hews with it] or a saw magnify itself above him who wields it/אם-יתגדל המשור על מניפו ,” SIGA in the foreign tongue.
צמדו – the yoke of cattle. For they are the utensils of his trade/craft, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer that the yoke of cattle and a donkey are property, and are not considered utensils of a craft/trade.