Mishnayos Eruchin Perek 6 Mishnah 2
Change text layout:
ערכין פרק ו׳ משנה ב׳
In the case of one who consecrates his property and there was an outstanding debt of the marriage contract of his wife and of a creditor, the woman may not collect the payment of her marriage contract from the Temple treasury, nor may the creditor collect his debt. Rather, the one who redeems the property redeems it for a cheap price in order to give the woman her marriage contract payment and the creditor his debt. For example, if one consecrated property worth nine thousand dinars and his debt was ten thousand dinars, leaving no property for redemption, the creditor lends an additional dinar to the debtor and the debtor redeems the property with that dinar, in order to give the woman her marriage contract payment and the creditor his debt.
הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב, אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְלֹא בַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ, אֶלָּא הַפּוֹדֶה פוֹדֶה עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ. הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מָנֶה וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מָנֶה, מוֹסִיף עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה בוֹ אֶת הַנְּכָסִים הַלָּלוּ, עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ:
Bartenura
והיתה עליו כתובת אשה. כגון שקדמו גירושין להקדש, דעכשיו ליכא קנוניא:
אלא הפודה פודה. בעלה פודה אותן מן ההקדש בזול בדבר מועט כדי לפרוע לאשה כתובתה, דודאי לא חייל עלייהו הקדש שהרי אינן שלו. והאי דבר מועט, גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא לחולין בלא פדיון:
הקדיש תשעים והיה חובו מאה. אף על גב דחובו יותר על הקדשו, לא אמרינן האי לאו אדעתא דהני נכסיה אוזפיה אלא הימוני הימניה הלכך לא גבי מהקדש, אלא אמרינן אדעתא דהני נכסי אוזפיה, וגבי מינייהו. ועד כמה, עד פלגא. אבל אם הנכסים שהקדיש אין שוין חצי החוב, לא גבי מינייהו, דודאי לאו אדעתא דהני נכסי אוזפיה, דאין אדם עשוי לקנות קרקע ביותר מפי שנים ממה שהיא שוה:
והיתה עליו כתובת אשה – as for example that the divorce of his wife preceded the dedication of property to the Temple, for now there is no conspiracy to defraud and divide the profits (see Tractate Arakhin 23a).
אלא הפודה פודה – her husband redeems them from the property of the Temple cheaply for a small amount in order to pay the woman her Ketubah settlement, for certainly the dedication to the Temple does not take effect on them, for they are not his. And this is a small amount, as a decree, lest they say that what is dedicated to the Temple goes out to become unconsecrated without redemption.
הקדיש תשעים והיה חובה מאה – even though his liability is larger than that which he dedicated to the Temple, we don’t say that it was not the intention that these possessions would be borrowed but rather he is completely believed therefore he did not collect that which was dedicated to the Temple. But we state that it was the intention that these possessions were borrowed, and he collected from them. And up to how much? Up to one half. But if the possessions that he dedicated to the Temple are not worth half of the liability, he does not collect from them, for it was not with the intention of these properties that he borrowed, for a person is not used to purchasing land for more than double than it is worth.