Mishnayos Demai Perek 7 Mishnah 1
Change text layout:
דמאי פרק ז׳ משנה א׳
One who invites his friend [before Shabbat] to eat with him [on Shabbat], and [his friend] does not trust him in respect of tithes, [the friend] may say on the eve of Shabbat, “What I will set apart tomorrow, behold it shall be tithe, and what is nearest to it shall be the rest of the tithe. That which I made tithe will become the terumah of the tithe for the whole, and the second tithe is to the north or to the south and it shall be exchanged for money.”
הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ מָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
Bartenura
המזמין את חבירו. אומר מע״ש וכו׳. והיכא דהתנה מע״ש מותר להפריש בשבת אבל לא התנה אסור דתנן ספק חשיכה מעשרים את הדמאי הא ודאי חשיכה לא. והכא מיירי בהזמינו חברו ולא הדירו דאי הדירו הא אמרינן לעיל פ״ד אוכל עמו בשבת ראשונה אע״פ שאינו מאמינו על המעשרות. א״נ התם בשבת ראשונה של בחור שנשא בתולה והכא בשאר שבתות:
הרי הוא מעשר. ותרומה גדולה אינו צריך להפריש דלא נחשדו עמי הארץ עליה כדפרשינן בפ״ק. ועל אחד ממאה שמפריש למחר אומר הרי הוא מעשר ראשון ושאר מעשר דהיינו תשעה שהוא חייב עדיין כדי שיהו עשרה למאה מודד לו האחד ואח״כ אומר זה האחד שעשיתי תחילה מעשר עשוי תרומת מעשר על תשעה הסמוכים לו:
מעשר שני. יהיה בצפונו או בדרומו ומחולל יהיה על המעות, ונמצא למחר שאין צריך להפריש כי אם תרומת מעשר בלבד ואוכל ושותה את השאר:
המזמין את חבירו. אומר מע"ש – and where he stipulated/make a condition from the eve of the Sabbath (i.e., Friday), it is permitted to separate tithes but if he didn’t stipulate [from the eve of the Sabbath], it is forbidden, for it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “if it is a matter of whether or not it is getting dark, they do tithe what is doubtfully tithed produce,” but if it is definitely dark, they do not. But here we are speaking when his fellow invited him and did not lodge him, for if he did lodge him, it states above in Chapter Four [Mishnah 2]: “He eats with him on the first Shabbat, even though he doesn’t believe him regarding tithing.” Alternatively, there, [it refers to] a young man who married a virgin, and here on the rest of the Sabbaths.
הרי הוא מעשר – but the Great Tithe/Terumah Gedolah (i.e., the 1/50th for the Kohen) he does not have to separate out for those who do not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., the עם הארץ) are not suspected regarded it [as they do tithe it – for failure to so invokes the death penalty], as we explained in Chapter 1 (see Mishnah 3), but on one out of one-hundred that he separates on the morrow, he says: “Behold this is First Tithe,” and the rest of the tithe which is nine [parts] that he is still liable for in order that there will be ten out of one-hundred, he measures for him the one and afterwards says: “this is the one that I made for [First] Tithe at first, it is made for the heave-offering of the tithe on the nine [parts] that are near it.
מעשר שני – will be to its north or to its south, and will be redeemed with the coinage, and it is found that on the morrow, there is no need to separate tithe, other than the heave-offering of the tithe alone, and he eats and drinks the rest.