Mishnah.org Logo

Mishnayos Demai Perek 5 Mishnah 2

דמאי פרק ה׳ משנה ב׳

2

One who wishes to separate terumah and the terumat maaser together:He should take one thirty third and say: One hundredth part of what is here, on this side is non-sacred produce (hullin), and the rest shall be terumah for the whole. And the one hundred parts of non-sacred produce which is here on this side shall be tithe, and the rest that is next to it is tithe. That which I made tithe shall become the terumat maaser for it. The remainder will be hallah, and the second tithe tithe is to the north or to the south of it and that will be exchanged for money.”

הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת, נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּשְׁלִישׁ, וְאוֹמֵר, אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה חֻלִּין, וְהַשְּׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. וּמֵאָה חֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וְהַשְּׁאָר חַלָּה, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:

ב׳
Bartenura

נוטל אחד משלשים ושלש ושליש – which is one-third from one-hundred (i.e., thirty-three and one-third). And the Seah that he takes there has three thirds, two of them for the heave-offering which is two from one-hundred (i.e., 2/100 or 1/50) and one for the heave-offering of the tithe which is one out of one-hundred (i.e., 1/100). And he states regarding that Seah that he took one out of one-hundred that is here, whether all of it, which is a third of that Seah.

הרי הוא בצד זה חולין – its explanation: it should remain unconsecrated like it is now in is eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifs at the side of the two-thirds that are with him, and the rest, which is two third-thirds will be heave-offering on everything.

מהחולין שיש כאן – that is the third that I spoke of that should remain unconsecrated, behold this is at the side of that tithe.

ושאר מעשר – that is another nine next to this one-third, those ten thirds will be a tithe on the one-hundred thirds. And not exactly ten, but rather a bit less according to the when we reach the [various] years of Terumah.

זה שעשיתי מעשר – that is the one-third that he designated by name to be Tithe first is made the heave-offering of the tithe on the nine thirds. But not a complete third, but rather missing a small amount. And for this it is stated from that unconsecrated that is here, which implies, but not all of the unconsecrated produce. But our Mishnah is like Abba Eleazar ben Gomel who stated at the end of the chapter כל הגט /”All bills of divorce” (Tractate Gittin 31a): just as the owner has the permission to separate the priestly gift of the Great Terumah (i.e., Terumah Gedolah – which is 1/50 which goes to a Kohen), so too he has the permission to separate the heave-offering of the tithe (i.e., the one-tenth of which the Levite ordinarily gives to the Kohen after receiving the First Tithe). And he is also permitted to separate the heave-offering of the tithe through a generous estimation in the chapter "כל המנחות באות מצה"/”All meal offerings are brought unleavened” (in the fifth chapter of Menahot 54b-55a), therefore, that one-third that he separates [to be donated] from the whole even though is was appropriate to be missing a little bit, with a generous portion/good will, he separates [these tithes] and it is permitted.

נוטל אחד משלשים ושלש ושליש. היינו שליש ממאה. וסאה שנוטל יש בהם ג׳ שלישים, שנים מהן לתרומה שהיא תרי ממאה ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד ממאה. ואומר על אותה סאה שנטל אחד ממאה שיש כאן בין הכל דהיינו שליש אותה סאה:

הרי הוא בצד זה חולין. פירוש ישאר חולין כמו שהוא עתה בטבלו בצד שני שלישים שעמו, והשאר דהיינו שני שלישים יהיו תרומה על הכל:

מהחולין שיש כאן. דהיינו השליש שאמרתי עליו שישאר חולין. הרי זה בצד זה מעשר:

ושאר מעשר. דהיינו עוד תשעה סמוך לשליש זה, אותם עשרה שלישים יהיו מעשר על המאה שלישים. ולאו דוקא עשרה אלא מעט פחות כפי המגיע לשנים של תרומה:

זה שעשיתי מעשר. היינו השליש שקרא עליו שם מעשר תחלה עשוי תרומת מעשר על תשעה השלישים. ולא שליש שלם אלא חסר דבר מועט, ולהכי קאמר מהחולין שיש כאן דמשמע ולא כל החולין. ומתניתין אתיא כאבא אלעזר בן גומל דאמר בסוף פרק כל הגט (גיטין לא.) כשם שיש לו לבעל הבית רשות לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר. ואיהו נמי שרי להפריש תרומת מעשר באומד בעין יפה בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נד: נה.) הלכך אותו שליש שהוא מפריש משלם אע״פ שהיה ראוי להיות חסר מעט, בעין יפה הוא מפריש ושרי: