Mishnayos Demai Perek 4 Mishnah 7
Change text layout:
דמאי פרק ד׳ משנה ז׳
7
If donkey-drivers entered a city and one of them declared: “My produce is new but my friend’s produce is old,” or, “My produce has not been tithed but my friend’s produce has been tithed,” they may not be trusted. Rabbi Judah says: they may be trusted.
הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְעִיר, אָמַר אֶחָד, שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵרִי יָשָׁן, שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתֻקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתֻקָּן, אֵינָן נֶאֱמָנִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמָנִין:
ז׳
Bartenura
החמרים. המביאים תבואה ממקום הזול למקום היוקר:
אין נאמנים. דודאי גומלים זה את זה ומשבח של חבירו בעיר זו כדי שישבח חבירו את שלו בעיר אחרת:
ר׳ יהודה אומר נאמנים. הואיל ורוב ע״ה מעשרים הן בדמאי הקילו משום חייהן של בני העיר שיהיו מוכרי תבואה ופירות רגילין לבא שם. ואין הלכה כר״י:
החמרים – that bring grain from the inexpensive place to the more expensive place.
אין נאמנים – for surely they are rendering a service to each other [by mutual recommendations] and he praises his colleague [and his grain] in this city in order that his colleague should praise his [grain] in another city.
ר' יהודה אומר נאמנים – for since most of those who are not observing certain religious customs regarding tithing do tithe, with doubtfully tithed produce they are lenient because of the lives of the people of the city that that those who sell grain and produce would regularly come there. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.