Mishnayos Chullin Perek 9 Mishnah 8
Change text layout:
חולין פרק ט׳ משנה ח׳
The limb and the flesh of a person that were partially severed and remain hanging from a person are ritually pure, although there is no potential for healing. If the person died, the hanging flesh is ritually pure, as its halakhic status is that of flesh severed from a living person. The hanging limb imparts impurity as a limb severed from the living and does not impart impurity as a limb from a corpse; this is the statement of Rabbi Meir. And Rabbi Shimon deems the flesh and the limb ritually pure.
הָאֵבָר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בָּאָדָם, טְהוֹרִין. מֵת הָאָדָם, הַבָּשָׂר טָהוֹר. הָאֵבָר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַמֵּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר:
Bartenura
המדולדלים באדם טהורים. דאדם כי ימות כתיב (במדבר י״ט):
מת האדם הבשר טהור. דמיתה עושה ניפול ובשר שפירש מן האדם החי טהור:
האבר מטמא משום אבר מן החי. ודין האבר שפירש מן האדם החי שהוא מטמא, כל זמן שהוא אבר שלם מטמא במגע ובמשא ובאוהל. אבל כזית בשר שפירש ממנו, או עצם כשעורה שפירש ממנו, טהור. ואבר שפירש מן המת וחזר ופירש מאותו אבר כזית בשר או עצם כשעורה, טמא:
ור׳ שמעון מטהר. באבר מן המת נמי כמו באבר מן החי. דסבר כשם שאבר מן החי בשר הפורש ממנו או עצם כשעורה הפורש ממנו טהור, הכי נמי באבר מן המת. ואין הלכה כר׳ שמעון:
המדולדלים באדם טהורים – for (Numbers 19:14): “when a person dies [in a tent]” it is written.
מת האדם הבשר טהור – for death makes the dangling flesh and the the flesh that separated from the living human being pure–clean.
האבר מטמא משום אבר מן החי – but the law of the limb that separates from the living human is what defiles, all the while that it is complete limb, it defiles through contact, and carrying and through tent-defilement. But an olive’s bulk of flesh that separated from him, or a bone the size of a barley-corn that separated from him, is pure–clean.