Mishnayos Chullin Perek 8 Mishnah 5
Change text layout:
חולין פרק ח׳ משנה ה׳
The congealed milk in the stomach of the animal of a gentile and of an unslaughtered animal carcass is prohibited. With regard to one who curdled milk by using the skin of the stomach of a kosher animal as a coagulant to make cheese, which may then have the taste of meat cooked in milk, if the measure of the skin is enough to impart flavor to the milk, that cheese is prohibited. In the case of a kosher animal that suckled milk from a tereifa, the milk in its stomach is prohibited, as the milk is from the tereifa. If it was a tereifa that suckled milk from a kosher animal, the milk in its stomach is permitted, as the milk is from the kosher animal. In both cases, the milk that an animal suckles has the status of the animal from which it was suckled, and not that of the animal which suckled, because the milk is collected in its innards and is not an integral part of its body.
קֵבַת נָכְרִי וְשֶׁל נְבֵלָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר שֶׁל קֵבָה כְשֵׁרָה, אִם יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה, קֵבָתָהּ אֲסוּרָה. טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה, קֵבָתָהּ מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּנוּס בְּמֵעֶיהָ:
Bartenura
קיבה. חלב הקרוש שבתוך הקיבה:
נכרי ושל נבילה. הכי קאמר שחיטת נכרי שהיא נבילה, הרי זו אסורה:
המעמיד. חלב:
בעור של קיבה. דהוא בשר:
אם יש בה. ליתן טעם בחלב הרי זו אסורה. ואם לאו, מותרת. ואע״פ שהוא מעמיד, הואיל והעור עצמו של היתר הוא ואין איסורו אלא מחמת דבר אחר שנתערב בו, לא אמרינן בהאי הכל הולך אחר המעמיד. אבל אם העמיד הגבינה בעור קיבה של נבילה, אפילו אין בה ליתן טעם בחלב, אסור, מפני המעמיד שאסור ואיסורו מחמת עצמו. ולפיכך אסרו גבינות הנכרים, מפני שמעמידין אותם בעור קיבה של נבילה. אבל הקיבה עצמה דהיינו החלב הקרוש שבתוך הקיבה, אסיקנא דלית בה איסור כלל, דפירשא בעלמא הוא. כן כתב רמב״ם. אבל רש״י כתב, וחלב הנמצא קרוש בעור הקיבה שמולחין אותה בעורה, אני הייתי נוהג היתר עד הנה, ובלבד שלא יתנו בה חלב אחר, וטועה הייתי בכך, שהייתי סובר מדאמרינן [בע״ז דף כ״ט] גבי קיבת עולה, כהן שדעתו יפה גומעה חיה, שמע מינה פירשא בעלמא היא ולא מיתסרא, ולא היא, חלב גמור הוא מדתנן במתניתין כשרה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה, שמע מינה חלב הוא. וקיבת עולה דשריא, משום דלאו גופה הוא אלא שינקתו מאמו והוה ליה כנוס בתוך מעיה כנתון בקערה ומותר:
קיבה – congealed milk that is within the maw.
נכרי ושל נבלה – this is what he said, the maw [of the stomach] slaughtered by a heathen is carrion and this is prohibited.
המעמיד – milk.
בעור של קיבה – which is meat.
אם יש בה – to impart a flavor with milk, it is prohibited, and if not, it is permitted, and even though he curdles [milk] since the flesh itself is of something permitted, and its prohibition is not other than on account of another matter that was combined with it, and we don’t say in this that everything follows after the curdling. But if he curdled the cheese in the flesh of the maw of a carrion, even if it doesn’t have what to impart a flavor in the milk, it is prohibited because the curdling is prohibited, and its prohibition is on account of itself. Therefore, [the Rabbis] prohibited the heathen cheeses because they curdle it in the skin of the maw of a carrion. But the rennet itself which is the congealed milk that is within the maw. We wind up that there isn’t a prohibition at all, that it is a mere secretion (see Tractate Hullin 116b). Maimonides wrote this, but Rashi wrote that the milk that is found congealed in the skin of the maw that we salt it in its hide. I would be wont to permit it until this point, for as long as no other milk is placed in it. But I would err in this for I would think as we state [in Talmud Avodah Zarah 29b -see Mishnah Avodah Zarah, Chapter 2, Mishnah 5) regarding the rennet from a whole [burnt] offering of a Kohen who is not squeamish sucks it out raw, we learn from it that it is a mere secretion and it is not forbidden. But it is not complete milk, as it is taught in our Mishnah that it is fit, when one sucked it from an animal with an organic inflicted disease, it is prohibited, we learn from it that it is milk. And the rennet of a burnt offering which is permitted, because it is not part of its body but rather that which is quaffed from its mother, and it is an entrance into the bowels like it is placed into a dish and it is permitted.