Mishnayos Challah Perek 3 Mishnah 1
Change text layout:
חלה פרק ג׳ משנה א׳
One may snack from dough, until it is rolled, in [the case of] wheat [flour], or before it is made into a solid mass, in [the case of] barley [flour]. [Once] one has rolled it [in the case of] wheat [flour], or made it into a solid mass, in [the case of] barley [flour], one who eats it is liable for death [at the hands of heaven]. As soon as she puts in the water she should lift out the hallah, provided that there are not five-fourths [of a kav] of flour left there.
אוֹכְלִין עֲרַאי מִן הָעִסָּה, עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. גִּלְגְּלָהּ בַּחִטִּים וְטִמְטְמָהּ בַּשְּׂעוֹרִים, הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה. כֵּיוָן שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת אֶת הַמַּיִם, מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם חֲמִשָּׁה רִבְעֵי קֶמַח:
Bartenura
אוכלין עראי עד שתתגלגל. שתתערב יפה, לפי שאין שם עיסה עליה קודם גלגול:
ותטמטם בשעורים. לפי שעיסת השעורים מתפרדת ואינה מתערבת יפה כעיסה של חטים אלא מטמטם ביד:
חייב מיתה. דנגמרה מלאכתה וטבל הוא במיתה:
מגבהת חלתה. תקנת חכמים היא בעיסה טהורה למהר להפריש חלה בטהרה, שמא תטמא העיסה, דעיקר מצוה היא להמתין עד אחר גמר לישה:
ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח. שנתערבו במים, דבפחות מהן לא הגיעה העיסה לכלל חיוב חלה. ואית ספרים דגרסי ובלבד שלא יהיה שם חמשת רביעית קמח, כלומר שלא ישארו חמשת רביעיות קמח שלא נתערבו במים, דאם נשארו חמשת רביעיות לא נפטרו בחלה שהפריש קודם שנתגלגלו. ובירושלמי מוכיח שאם אמר ה״ז חלה על השאור ועל העיסה ועל הקמח הנשאר לכשתתגלגל העיסה כולה תתקדש זו שבידי לשם חלה, הרי זה מותר. וכן ילמד אדם בתוך ביתו לנשים לומר כן כשמפרישות חלה מיד אחר גלגול העיסה קודם עריכת הלחם:
אוכלין עראי עד שתתגלגל – when it becomes combined well, because there is no designation of the term “dough” until it is rolled [and shaped].
ותטמטם בשעורים – because the dough of barley scatters and does not combine well with the dough of wheat, but rather kneads into a cohesive shapeless mass in the hand
חייב מיתה – for its work had been completed and it is an eatabler forbidden pending the separation of sacred gifts, becomes [liable for] death [if consumed].
מגבהת חלתה – it is the ordinance of the Sages regarding ritually pure dough to rush to separate Hallah in purity, lest the dough become ritually impure, for the essence of the Mitzvah is to wait until the completion of the kneading.
ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח – that had been combined in water, for less than this, the dough did not reach to the general obligation for Hallah. And there are books which have the reading: ובלבד שלא יהיה שם חמשת רבעים קמח/ and as long as there will not be there five-fourths flour, that is to say, that there should not remain five-fourths flour that was not mixed/combined with water, for if there remained five-fourths, they would not be exempt from Hallah if he separated it prior to be rolled [and shaped]. And in the Jerusalem Talmud, we prove that if he said, “Behold this is Hallah,” on the leaven and on the dough and on the flour that remains after the dough had been rolled [and shaped], all of it is sanctified/dedicated in my hands for the sake of Hallah, this would be permitted. And similarly, a person should teach the women to say this as we separate Hallah, immediately after rolling [and shaping] the dough, but before the forming of the bread.