Mishnayos Brachos Perek 6 Mishnah 2
Change text layout:
ברכות פרק ו׳ משנה ב׳
This mishna discusses how, after the fact, a more general blessing exempts one from the obligation to recite a more specific one. One who recited: Who creates fruit of the ground, over fruit of the tree, fulfilled his obligation. One who recited: Who creates fruit of the tree, over fruits of the earth, did not fulfill his obligation. And over all food items, one who recited: By whose word all things came to be, fulfilled his obligation.
בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, לֹא יָצָא. עַל כֻּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה, יָצָא:
Bartenura
בירך על פירות האילן וכו׳ כל היכא דכי שקלי פירא איתיה לענף, ואותו הענף עצמו חוזר ומוציא פרי לשנה האחרת מקרי אילן, ומברכין על פירותיו בורא פרי העץ, אבל היכא דכי שקלת ליה לפרי לא ישאר ענף שיחזור ויוציא פרי לשנה האחרת אין מברכין על הפירות אלא בורא פרי האדמה:
ועל כולן אם אמר שהכל יצא. ואפילו על הפת ועל היין. ומיהו לכתחלה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע תחלה שיברך עליו ברכה הראויה לו:
ברך על פירות האילן וכו' – Whenever one takes hold of fruit that comes from a branch and that branch itself produces fruit in the following year (i.e., “perennial”), it is called a “tee” and we make the blessing on its fruits, “בורא פרי העץ/who creates the fruit of the tree;” but, where one takes hold of it [the fruit] and the branch does not remain to produce in the following year, we do not recite the [same] blessing on them, but rather, “בורא פרי האדמה/who creates the fruit of the ground.”
על כולן אם אמר שהכל יצא – And even on bread and even on the wine (i.e., fruit of the vine). However, ab initio, one should not eat any fruit if he does not know at first the appropriate blessing to be recited on it.