Mishnah.org Logo

Mishnayos Bikkurim Perek 3 Mishnah 6

ביכורים פרק ג׳ משנה ו׳

6

While the basket was still on his shoulder he recites from: "I acknowledge this day before the LORD your God that I have entered the land that the LORD swore to our fathers to assign us” (Deuteronomy 26:3) until he completes the passage. Rabbi Judah said: until [he reaches] “My father was a fugitive Aramean” (v.. When he reaches, “My father was a fugitive Aramean”, he takes the basket off his shoulder and holds it by its edges, and the priest places his hand beneath it and waves it. He then recites from “My father was a fugitive Aramean” until he completes the entire passage. He then deposits the basket by the side of the altar, bow and depart.

עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ (דברים כו), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, מוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְשִׂפְתוֹתָיו, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַחְתָּיו וּמְנִיפוֹ, וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:

ו׳
Bartenura

רבי יהודה אומר: עד ארמי אובד אבי – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

ואוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידו תחתיו – from here it implies that the basket was on the hand of the Kohen but the owners would hold the basket above with their lips at the time of the waving; but not according to the words of the one who says that the Kohen places his hand underneath the hand of the owners and waves it.

בצד המזבח – in the southwestern corner

והשתחוה ויצא – from here it implies that he did not wave it other than only once at the time of the recitation [of the verses of Deuteronomy 25:5-10] alone. But the Tanna of the Sifre (the Midrashic verse-by-verse commentary on Deuteronomy) requires two wavings – one at the time of the recitation, as it is written (Deuteronomy 26:4): “The priest shall take the basket from your hand and set it down [in front of the altar of the LORD your God],” and we derive the [double-usage] of the word “hand”/יד from [the verse] (Leviticus 7:30): “His own hands shall present the LORD’s offerings by fire.” Just as there, [it requires] waving, so here too [there is] waving. And the second [waving] comes after he completed the Recitation. Since after the Recitation, it is written (Deuteronomy 26:10): “And you shall leave it [before the LORD your God and bow before the LORD your God].” The language [of the Biblical verse] (Exodus 32:34): “Go now, lead the people where I told you,” which refers to the waving that “he draws it away from himself and brings it towards himself, raises it and lowers it.”

רבי יהודה אומר עד ארמי אובד אבי. ואין הלכה כרבי יהודה:

ואוחזו בשפתותיו וכהן מניח ידו תחתיו. מכאן משמע שהסל היה על ידו של כהן אלא שהבעלים אוחזים הסל בשפתותיו למעלה בשעת התנופה. ושלא כדברי האומר כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף:

בצד המזבח. בקרן דרומית מערבית:

והשתחוה ויצא. מכאן משמע שלא היה מניף כי אם תנופה אחת בשעת הקריאה בלבד. ותנא דספרי מצריך שתי תנופות אחת בשעת הקריאה דכתיב (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו וגמרינן יד יד מידיו תביאנה את אשי ה׳, (ויקרא ז׳:ל׳) מה להלן תנופה אף כאן תנופה והשנית לאחר שהשלים הקריאה, דלאחר הקריאה כתיב והנחתו, לשון לך נחה את העם (שמות ל״ב:ל״ד) דהיינו תנופה שמוליך ומביא. מעלה ומוריד: