Mishnah.org Logo

Mishnayos Bikkurim Perek 2 Mishnah 1

ביכורים פרק ב׳ משנה א׳

1

Regarding terumah and bikkurim:One is liable to death And the [additional] fifth; And they are forbidden to non-priests; And they are the property of the priest; And they are neutralized in a hundred and one parts; And they require the washing of hands; And the setting of the sun. These [laws] apply only to terumah and bikkurim, but not to tithe.

הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים, חַיָּבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחֹמֶשׁ, וַאֲסוּרִים לְזָרִים, וְהֵם נִכְסֵי כֹהֵן, וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. הֲרֵי אֵלּוּ בִתְרוּמָה וּבִכּוּרִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר:

א׳
Bartenura

התרומה והבכורים חייבין עליהן מיתה – A foreigner (i.e., non-Kohen/priest) who willfully eats them (i.e., the heave offering and the first-fruit offerings) are liable to death at the hands of heaven, as it is written regarding the heave offering (Leviticus 22:9): “[They shall keep My charge, lest they incur guilt thereby] and die for it, having committed profanation: [I the LORD consecrate them].” And “First-Fruits” are called/referred to as Terumah, “the Terumah of your hands” are the First Fruits, as it says concerning them (Deuteronomy 26:4): “The priest shall take the basket from your hand [and set it down in from pf the altar of the LORD your God.”

וחומש – He (i.e., the foreigner/non-Kohen) who eats of them inadvertently pays the principal amount to the owners and the additional fifth to any Kohen that he desires.

ואסורים לזרים – it is taught [in the Mishnah] for no reason, for since they (i.e., the non-Kohen who partakes of these) are liable for the death penalty [if eaten willfully] and the payment of the additional fifth [in addition to the principal if eaten inadvertently], it is obvious that it is forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim). And for Rabbi Yehuda who stated that half the legal size is forbidden from the Torah, we have found [worthy] to say that is taught in the Mishnah “forbidden to non-Kohanim/foreigners” for half the legal size – that this is forbidden from the Torah, and there is no death [penalty] or [payment of] the additional fifth.

ועולים באחד ומאה – If it got mixed with one-hundred parts of unconsecrated things.

וטעונים רחיצת ידים – A Kohen who wishes to touch them must first [ritually] wash his hands , for one’s unknown hands (i.e., if they are defiled or not) invalidate the Terumah/heave-offering and First Fruits are also called/referred to as Terumah.

והערב שמש – An impure person (i.e., in this case, a Kohen), who ritually immersed himself cannot partake of the Terumah until sunset, as it is written (Leviticus 22:7): ‘As soon as the sun sets, he shall be pure; and afterward he may eat of the sacred donations [for they are his food].” And same law applies to the First Fruits.

משא"כ במעשר – which is permitted to foreigners (i.e., non-Kohanim). But it is forbidden to purchase with the monetary value of the Second Tithe/Ma’aser Sheni an impure animal or slaves and land, and it is made void with a majority of it where there is not an act that makes it permissible. But he who touches it does not require the ritual washing of the hands, and it does not require [waiting until] sunset for we have said: He may immerse and come up and eat the Second Tithe.

התרומה והבכורים חייבין עליהן מיתה. זר האוכלן במזיד חייב מיתה בידי שמים, דכתיב בתרומה (ויקרא כ״ב:ט׳) ומתו בו כי יחללוהו ובכורים אקרו תרומה, דאמר מר ותרומת ידך אלו בכורים, שנאמר בהן (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך:

וחומש. האוכלן שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:

ואסורים לזרים. בחנם היא שנויה, דכיון שחייבין עליהם מיתה וחומש פשיטא שאסורים לזרים. ולר׳ יוחנן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה, מצינן למימר דתנן אסורים לזרים לחצי שיעור, שהוא אסור מן התורה, ואין בו לא מיתה ולא חומש:

והן נכסי כהן. שיכול למכרן וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:

ועולים באחד ומאה. אם נתערבו במאה של חולין:

וטעונים רחיצת ידים. הבא ליגע בהן צריך ליטול ידיו תחלה, שסתם ידים פוסלות את התרומה ובכורים נמי אקרו תרומה:

והערב שמש. טמא שטבל אינו אוכל בתרומה עד שיעריב שמשו, דכתיב (ויקרא כ״ב:ז׳) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, וה״ה לבכורים:

משא״כ במעשר. דשרי לזרים, ואסור לקנות בדמי מעשר שני בהמה טמאה ועבדים וקרקעות, ובטל ברוב היכא דאין לו מתירין, והנוגע בו אין טעון רחיצת ידים, ואין צריך הערב שמש דאמרינן טבל ועלה אוכל במעשר: