Mishnah.org Logo

Mishnayos Bechoros Perek 5 Mishnah 4

בכורות פרק ה׳ משנה ד׳

4

If one’s firstborn offering was pursuing him, and he kicked the animal and caused a blemish in it, he may slaughter the animal on account of that blemish. With regard to all the blemishes that are capable of being brought about by a person, Israelite shepherds are deemed credible to testify that the blemishes were not caused intentionally. But priest-shepherds are not deemed credible, as they are the beneficiaries if the firstborn is blemished. Rabban Shimon ben Gamliel says: A priest is deemed credible to testify about the firstborn of another, but is not deemed credible to testify about the firstborn belonging to him. Rabbi Meir says: A priest who is suspect about the matter of causing a blemish may neither adjudicate nor testify in cases involving that matter, even on behalf of another.

הָיָה בְכוֹר רוֹדְפוֹ, וּבְעָטוֹ וְעָשָׂה בוֹ מוּם, הֲרֵי זֶה יִשְׁחוֹט עָלָיו. כָּל הַמּוּמִין הָרְאוּיִין לָבוֹא בִידֵי אָדָם, רוֹעִים יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים, וְרוֹעִים כֹּהֲנִים אֵינָן נֶאֱמָנִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נֶאֱמָן הוּא עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁל עַצְמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר, לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ:

ד׳
Bartenura

היה בכור רודפו כו' הרי זה ישחט עליו – but the law only applies when he kicked it (i.e., the animal) at the time that of the chase [by the animal of the person], but not when it was not at the time of the chase.

הראויין לבוא בידי אדם – that one can say that a person make them (i.e., the blemishes) in it (i.e., the animal), such blinding its eye, cutting off his hand, or slitting its ear.

רועים ישראל נאמנים – a Jew who is shepherd of the cattle belonging to a Kohen is believed to state o the blemishes that befell the Kohen’s cattle that they happened on its own, and the Kohen, its owner can consume it with its blemish. But we do not suspect him that perhaps through a person this blemish came intentionally and that this shepherd is lying and he comes to permit it in order that his master the Kohen will slaughter it and feed him from it, for an Israelite/Jew is permitted to eat from the firstling with a blemish when the Kohen gives him [food] from it, for in this we do not suspect him, for a small amount of quaffing like this, we do not suspect that the shepherd would lie and transgress the sin in order for this small quaffing alone (see Talmud Bekhorot 35a – that they are so dependent upon their employers for their bread and butter).

רועים כהנים – shepherds who are Kohanim, are not believed when they shepherd the cattle of Israelites/Jews. For this Kohen is suspected that he himself placed a blemish in it, that this shepherd would say, My master did not leave it to me and I will give it to an other Kohen. And the same law applies that the Kohen shepherd is not believed to testify on a firstling of another Kohen, for we are suspicious of doing good to each other, for he held that I will testify for him now and he will do do me a favor when an Israelite gives me a pure firstling, and I will place a blemish in it and this Kohen will testify on my behalf that the blemish befell it on its own.

רבן גמליאל אומר נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן של עצמו – Rabban Shimon ben Gamaliel disagrees with the first Tanna/teacher, for he holds that the Kohanim were not suspected other than on the firstling itself for was already given to him by an Israelite, but on that of his fried, whether, his Master/teacher or another, they were not suspected concerning them.

רבי מאיר אומר כל החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו – and there is a [difference] between the first Tanna/teacher and Rabbi Meir, for according to Rabbi Meir, a firstling belonging to a Kohen that blemish befell it, two from the marketplace have to testify upon it, but one witness, even one who is not a Kohen, does not help. But according to the first Tanna/teacher, especially a Kohen is not believed to testify on the firstling of a Kohen, for we are concerned for doing good to one another, but one who is not a Kohen, even one who testifies is believed to permit it. But Rabban Shimon ben Gamaliel states that even the children and the members of the household of a Kohen are believed, for specifically, only on what is his he is not believed. And his wife is also not believed because she is like is body. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel.

היה בכור רודפו כו׳ הרי זה ישחט עליו. ולא שנו אלא שבעטו בשעת רדיפה, אבל שלא בשעת רדיפה לא:

הראויין לבוא בידי אדם. שיש לומר אדם הטילם בו. כגון נסמית עינו, נקטעה ידו, נסדקה אזנו:

רועים ישראל נאמנים. ישראל הרועה בהמתו של כהן נאמן לומר על המומין שנפלו בבהמתו של כהן שמאליהם ארעו ויאכלנו בעליו הכהן במומו. ולא חשדינן ליה שמא ע״י אדם בא זה המום בכוונה ורועה זה משקר ובא להתירו כדי שישחטנו רבו כהן ויאכילנו ממנו, שהישראל מותר לאכול מן הבכור בעל מום כשהכהן נותן לו ממנו, בהכי לא חשדינן ליה, דללגימה מועטת כזו לא חיישינן שישקר הרועה ויעבור עבירה בעבור הנאת לגימה בלבד:

רועים כהנים. רועים שהם כהנים אין נאמנים כשרועים בהמתן של ישראל. דנחשד האי כהן רועה שהוא עצמו הטיל בו מום, דמימר אמר האי רועה, לא שביק רבי לדידי ויהביה לכהן אחרינא. וה״ה דכהן רועה אין נאמן להעיד על הבכור של כהן אחר, דחיישינן לגומלים, דסבר אעידנו עכשיו ויהא גומל לי כשיתן לי ישראל בכור תם ואטיל בו מום ויבא כהן זה ויעידני שמאליו נפל בו מום:

רבן שמעון בן גמליאל אומר נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו. רשב״ג פליג אתנא קמא, וסבר דלא נחשדו כהנים אלא על בכור עצמו שכבר נתנו לו ישראל, אבל על של חבירו בין רבו בין אחר לא נחשדו עליו:

רבי מאיר אומר כל החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו. ואיכא בין ר׳ מאיר לתנא קמא, דלר׳ מאיר בכור כהן שנפל בו מום צריך שנים מן השוק להעיד עליו, ועד אחד אפילו שאינו כהן אין מועיל בו. ולת״ק דוקא כהן אינו נאמן להעיד על בכורו של כהן, דחיישינן לגומלים, אבל שאינו כהן אפילו אחד מעיד נאמן להתירו. ורשב״ג אומר אפילו בניו ובני ביתו של כהן נאמנים, דדוקא איהו גופיה על של עצמו אינו נאמן. ואשתו נמי אינה נאמנת מפני שהיא כגופו. והלכה כרשב״ג: