Mishnayos Bava Metzia Perek 5 Mishnah 2
Change text layout:
בבא מציעא פרק ה׳ משנה ב׳
One who lends another money may not reside in the borrower’s courtyard free of charge, nor may he rent living quarters from him at less than the going rate, because this is interest. The benefit he receives from living on the borrower’s property constitutes the equivalent of an additional payment as interest on the loan. One may increase the price of rent to be received at a later date instead of at an earlier one, but one may not similarly increase the price of a sale. How so? If a courtyard owner rented his courtyard to a renter, and the owner said to the renter: If you give me the payment now, the rental is yours for ten sela a year, but if you pay on a monthly basis it will cost a sela for each month, equaling twelve sela a year. Such a practice is permitted, despite the fact that he charges more for a monthly payment. If a field owner sold his field to a buyer and said to him: If you give me the payment now, it is yours for one thousand dinars, but if you wait and pay me at the time of the harvest, it is yours for twelve hundred dinars, this transaction is prohibited as interest.
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, לֹא יָדוּר בַּחֲצֵרוֹ חִנָּם, וְלֹא יִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית. מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר, וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר. כֵּיצַד. הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ, אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הוּא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לְשָׁנָה, וְאִם שֶׁל חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ, בְּסֶלַע לְחֹדֶשׁ, מֻתָּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ, אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ בְּאֶלֶף זוּז, אִם לַגֹּרֶן, בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, אָסוּר:
Bartenura
מרבין על השכר. בשכר המתנת מעות השכירות:
ואין מרבין על המכר. בשכר המתנת המקח. וטעמא, משום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, הלכך כי שקיל מיניה סלע בחודש דהוו להו שתים עשרה סלעים אין זה שכר המתנת מעות, שהרי לא נתחייב לשלם לו שכירות עד סוף החודש, והאי דאמר ליה אם עכשיו תתן לי הרי היא שלך בעשר סלעים, אי הוה מקדים ליה הוה מחיל ליה מדמי השכירות ומוגר ליה בפחות משויה. אבל גבי מכר משמשך המקח דינו ליתן המעות. וכי אמר ליה אם מעכשיו תתן הרי היא לך באלף זוז, הן הן דמיה, וכי מטפי עלייהו לגורן, שכר המתנת מעות הוא:
מכר לו את השדה וכו׳ והוא הדין מטלטלין וכל סחורה אם מכר לו יותר משויה בשכר המתנת מעות, אסור, והוי אבק רבית מדבריהם. וכל אבק רבית אם נתן אינה יוצאה בדיינים. דאילו רבית קצוצה דאורייתא יוצאה בדיינים:
מרבים על השכר – the wages in money for waiting for the rental.
ואין מרבין על המכר – the wages in waiting for the sale. And the reason is that the rental is not completely paid off until the end; therefore, when he takes from a Sela per month which is twelve Selas [per year], this is not the wages in waiting for the monies, for he was not obligated to pay him the rent until the end of the month, and that which he said to him: “if you give it to me now, it is yours for ten Selas, if he would give it to him early, he would forgive him the cost of the rental and diminish it for him for less than its value. But regarding a sale, then you make use of the object and the law is to give the money, and when he (i.e., the seller) says to him (i.e., the buyer): “if from now you give me, it is yours for one-thousand zuz, which is its cost and if it has already been at the granary, it is the reward for waiting for the monies [and is forbidden, as interest].
מכר לו את השדה – And the same law applies for movables, and all business, if he sold it to him for more than its worth with the wages for waiting for the monies, it is forbidden, for it is the dust of interest according to the Rabbis And all dust of interest (i.e., indirect interest), if he gave it, it is not reclaimed through judges, whereas stipulated/direct usury from the Torah, is reclaimed through judges [i.,e in court] (see Talmud Bava Metzia 61b).