Mishnayos Bava Metzia Perek 4 Mishnah 2
Change text layout:
בבא מציעא פרק ד׳ משנה ב׳
How so? If the buyer pulled produce from the seller, but the buyer did not yet give the seller their value in money, he cannot renege on the transaction, but if the buyer gave the seller money but did not yet pull produce from him, he can renege on the transaction, as the transaction is not yet complete. But with regard to the latter case, the Sages said: He Who exacted payment from the people of the generation of the flood, and from the generation of the dispersion, i.e., that of the Tower of Babel, will in the future exact payment from whoever does not stand by his statement. Just as the people of those generations were not punished by an earthly court but were subjected to divine punishment, so too, although no earthly court can compel the person who reneged to complete the transaction, punishment will be exacted at the hand of Heaven for any damage that he caused. Rabbi Shimon says: Anyone who has the money in his possession has the advantage. The Sages said it is only with regard to the seller that payment of money does not effect a transaction, so that if the buyer paid for the item and did not yet take possession of the purchase item, the seller can renege on the sale and return the money. By contrast, once the buyer paid for the item he cannot renege on his decision and demand return of his money, even if he did not yet take possession of the purchase item.
כֵּיצַד. מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵרוֹת וְלֹא נָתַן לוֹ מָעוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. נָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵרוֹת, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. אֲבָל אָמְרוּ, מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל וּמִדּוֹר הַפַּלָּגָה, הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה:
Bartenura
נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו. זה וזה. ותקנת חכמים היא. דדבר תורה מעות קונות, כדאשכחן גבי הקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו, ומה טעם אמרו משיכה קונה ולא מעות, גזירה שמא יניח לוקח מקחו בבית מוכר זמן מרובה ותפול דליקה בשכונת המוכר ולא יחוש לטרוח ולהציל, לפיכך העמידום ברשותו לחזור בו אם ירצה, דכיון דאם יתייקרו ברשותו יתיקר ויחזור בו מן המכר ויהא השכר שלו, כדידיה חשיב להו וטרח ומציל:
אבל אמרו מי שפרע וכו׳ אע״פ שיכול לחזור בו, אוררין אותו בבית דין ואומרים עליו מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה ומן המצריים ששטפו בים, הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו, ואחר כך מחזיר לו את מעותיו:
רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה. רבי שמעון אמלתיה דתנא קמא קאי דאמר נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו בין מוכר בין לוקח ואתא רבי שמעון למימר דזמנין דמי שהכסף בידו דהיינו המוכר שקבל את הכסף ידו על העליונה, ובידו לקיים את המכר אם ירצה ואין הלוקח יכול לחזור בו, כגון שהיתה עלייתו של לוקח שכורה אצל המוכר, דהשתא אם המוכר רוצה שיהיה המכר קיים אין הלוקח יכול לחזור בו אף על פי שלא משך, דטעמא מאי אמור רבנן משיכה קונה ולא מעות, גזירה שמא יאמר לו מוכר ללוקח נשרפו חטיך בעליה, הכא דעליה דלוקח היא אי נפלה דליקה איהו טרח ומייתי לה. ואין הלכה כרבי שמעון. אלא אף על פי שעלייתו של לוקח שכורה אצל המוכר, כל זמן שלא משך יכול לחזור בו בין לוקח בין מוכר:
נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו – [both] this one and that one. And it is an ordinance of the Sages, for according to the Written Torah, money does acquire, as we found concerning property dedicated to the Temple, as it is written (Leviticus 27:19): “[and he shall give the money] and it shall pass to him.” And what is the reason that they said that pulling/drawing towards one’s self acquires and not money? It is a decree lest the purchaser leave his acquisition in the seller’s house for long time and a fire spreads in the seller’s neighborhood and he would not be troubled to do what was required to save [what he sold]. Therefore, they placed them in his permission to retract from it (i.e., the sale) if he desired, for since if they increased in value while in his possession, it would increase [in value] and he would retract from the sale and the profit would be his. It is considered by them to be his and he would go to the trouble to save [it].
אבל אמרו מי שפרע וכו' – even though he is able to retract from [the sale]. We curse him in the Jewish court and say about him: He who punished the men of the generation of the Flood and from the generation which witnessed the separation of races (i.e., the Tower of Babel) and from the men of Sodom and Gomorrah and from the Egyptians who drowned in the sea, he will punish him who does not stand by his word (although the court cannot compel him – see Tosefta Bava Metzia 3:14; Talmud Bava Metzia 47b), and afterward he returns to him his money.
רבי שמעון אומר: כל שהכסף בידו ידו על העליונה – Rabbi Shimon is referring to the matter of the First Tanna/teacher [of our Mishnah] who said: “he gave him money, but [the other] did not draw from him towards himself the merchandise – may retract,” whether it is the seller or the purchaser, and Rabbi Shimon comes to say that sometimes the person who has the money in his hand, the seller, who received the money, has the upper hand, and it is in hand to uphold the sale if he wants, but the purchaser cannot retract in it, such as [for example], the attic of the purchaser was lent to the seller, for now if the seller wishes that the sale is upheld, the purchaser cannot retract, even though he has not pulled the object towards himself. And what is the reason why the Rabbis have stated that “pulling” acquires and not money? It is a decree lest the seller will say to the purchaser: “your wheat has burned in the attic;” here where it is the attic of the purchaser, if a fire broke out , he would trouble himself and bring it (i.e., the wheat). But the Halakha is not according to Rabbi Shimon, but rather, even though the attic of the purchaser has been lent to the seller, all the while that he has not drawn [the wheat] towards himself, he can retract, whether he is the purchaser or the seller.