Mishnayos Bava Metzia Perek 1 Mishnah 8
Change text layout:
בבא מציעא פרק א׳ משנה ח׳
If one found documents of appraisal of a debtor’s property for the purpose of debt collection; or documents concerning food, which were drawn up when one accepted upon himself to provide sustenance for another; documents of ḥalitza; or documents of refusal of a girl upon reaching majority to remain married to the man to whom her mother or brothers married her as a minor after the death of her father; or documents of beirurin, a concept that will be explained in the Gemara; or any court enactment, e.g., a promissory note that has been authenticated by the court, in all of these cases, the finder must return the document to its presumed owner. If one found documents in a ḥafisa or in a deluskema, both of them types of containers, or if he found a roll of documents or a bundle of documents, he must return them. And how many documents are considered to be a bundle of documents? It is three that are tied together. Rabban Shimon ben Gamliel says: If the documents make reference to loans of one person who borrowed money from three people, the finder must return them to the debtor, as they were presumably in his possession before being lost. If the documents make reference to loans of three people who borrowed money from one person, he must return them to the creditor, as they were presumably in his possession before being lost. If one found a document among his documents that were given to him by other people as a trustee, and he does not know what its nature is, i.e., he does not remember who gave it to him or whether the debt mentioned in it has been paid, the document is placed aside until Elijah the prophet comes and clarifies the issue through his prophecy. If there are cancellations of contracts [simponot] among them, he should do what is stated in the simponot.
מָצָא אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן, שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין, וּשְׁטָרֵי בֵרוּרִין, וְכָל מַעֲשֵׂה בֵית דִּין, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. מָצָא בַחֲפִיסָה אוֹ בִדְלֻסְקְמָא, תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת, אוֹ אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת, הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וְכַמָּה אֲגֻדָּה שֶׁל שְׁטָרוֹת, שְׁלשָׁה קְשׁוּרִין זֶה בָזֶה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֶחָד הַלֹּוֶה מִשְּׁלשָׁה, יַחֲזִיר לַלֹּוֶה, שְׁלשָׁה הַלֹּוִין מֵאֶחָד, יַחֲזִיר לַמַּלְוֶה. מָצָא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתָיו וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה טִּיבוֹ, יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת, יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבַּסִּמְפּוֹנוֹת:
Bartenura
אגרות שום. ששמו בית דין נכסי לוה למלוה בחובו:
ואגרות מזון. שקבל עליו לזון את בת אשתו. פירוש אחר, שימכרו מקרקע הבעל למזון האשה והבנות:
ומיאונין. שכותבים בשטר בפנינו מיאנה פלונית בפלוני בעלה. ובקטנה שהשיאוה אמה ואחיה שאינה צריכה גט:
שטרי בירורין. זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד שידונו להם:
מצא. שטרות:
בחפיסה. חמת של עור קטנה:
בדלוסקמא. כלי עור שהזקנים מצניעים בה כלי תשמישם שלא יצטרכו לחפש אחריהם:
תכריר של שטרות. שלשה שטדות או יותר כרוכין זה בזה:
אגודה. מושכבים וה על זה, ארבו של זה על ארכו של זה:
הרי זה יחזיר. דדבר שיש בו סימן הוא, שהכלי סימן כשיאמרו הבעלים בכלי פלוני מצאת אותם. וכן תכריך ואגודה סימן הוא:
אחד הלוה משלשה. אם שלשה שטרות של לוה אחד הן שלוה משלשה בני אדם. יחזירם המוצא ללוה, דודאי מידו נפלו, שאם מידם נפלו מי קבצם למקום אחד. ודוקא שהשטרות מקוימים בבית דין. אבל אם אינם מקוימים חיישינן דלמא לקיימינהו הוליכום שלשה המלוים אצל סופר הדיינים ונפלו מיד הסופר. ואין לחוש שמא לאחר שקיימו אותם נפלו מיד הסופר, דלא משהי איניש קיומיה בידא דספרא. ואם שלשה לוים הם, שלוו מאדם אחד. יחזירם המוצא למלוה שהדבר ידוע שממנו נפלו. ואם היו שלשתן כתיבת סופר אחד, חיישינן שמא מיד הסופר נפלו ולא לוו מעולם, ולפיכך לא יחזיר:
מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו. אצלו. אם הלוה הפקידו אצלו או המלוה, או שמא מקצתו פרוע ומסרוהו לו להיות שליש ביניהם:
יהא מונח. בידו, ולא יחזיר לא לזה ולא לזה:
אם יש עמהן סמפונות. המוצא בין שטרותיו שובר שנכתב על אחד משטרותיו:
יעשה מה שבסמפון. והשטר בחזקת פרוע. ואע״פ שהיה ראוי לשובר הזה להיות מונח ביד הלוה ולא ביד המלוה, אמרינן האמינו הלוה למלוה. ואמר למחר תנהו לי ושכח. והוא שמצא המלוה השטר הזה שנכתב עליו השובר, בין השטרות קרועים, אע״פ שלא נקרע:
אגרות שום – that the Jewish court estimated the [value of the] property of the borrower to the creditor in his loan document
ואגרות מזון – that he accepted upon himself to feed the daughter of his wife. Another explanation: that they would sell from the landed property of the husband to support the wife and the daughters.
ומיאונין – that they would write in the document: “In our presence, so-and-so has refused this particular gentleman as her husband.” And this is regarding when a minor whose mother and/or brothers married her off, she does not require a Jewish bill of divorce.
שטרי בירורין – this one chooses one [judge] and the other party chooses one [judge] who will adjudicate for them.
מצא – [he found] documents.
בחפיסה – a small leather bag
ודלוסקמא – a leather utensil/box that the elderly hide their utensils so that they don’t have to search after them.
ותכריך של שטרות – three documents or more which are wrapped up one with the other.
ואגודה – that are lying one on top of the other, the length of this one on the length of that one.
הרי זה יחזיר – since it is something that has a sign; for the utensil is sign when the owners say, “in this particular utensil you found them.”
אחד הלוה משלשה – if there are three [loan] documents of one borrower who borrowed from three [different] people, the finder [of these lost documents] should be returned to the borrower, since they had surely fallen from his hand, for if they had fallen from their hands (i.e., the three lenders), who gathered them to one place? And specifically when the documents were authenticated by the Jewish court. But if they were not authenticated, we suspect that perhaps, in order to authenticate them, the three lenders brought them to the scribe of the judges and they fell from the hand of the scribe. And we should not suspect lest after they had been authenticated, they fell from the hand of the scribe, for a person does not delay their confirmation in the hand of the scribe. And if they (i.e., the loan documents) are from three [different] borrowers, who borrowed from one individual, the finder should return them to the lender for the matter is known that they fell from him. And if all three of them were in the writing of one scribe, we suspect lest they fell from the hand of the scribe and they were not [ever] loaned. And therefore, we do not return them.
מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו – with him – if the borrower deposited it with him or the lender, or lest it was partially paid-off, and they delivered it to him to be the intermediary between them (i.e., the lender and the borrower).
יהא מונח – in his hand, and he should not return it to either this one or the other one.
ואם יש עמהן סמפון – [codicil]. The one who finds it amongst his documents a receipt that was written on one of his documents.
יעשה מה שבסמפון – And the [loan] document was under the presumption of having been paid-off, and even though it would have been appropriate for this receipt to have been placed in the hand of the borrower and not in the hand of the lender/creditor, we say that the borrower trusted the lender and said: “tomorrow give it [the receipt] to me,” and he forgot. And this is the case of when a lender found this document upon which was written the receipt, between his torn documents even though it was not torn.