Mishnayos Bava Kamma Perek 5 Mishnah 7
Change text layout:
בבא קמא פרק ה׳ משנה ז׳
The halakha is the same whether concerning an ox or whether concerning any other animal with regard to liability for falling into a pit, and with regard to keeping its distance from Mount Sinai at the time of the receiving of the Torah, when it was forbidden for any animal to ascend the mountain, and with regard to the payment of double the principal by a thief, and with regard to the mitzva of returning a lost item, and with regard to unloading its burden, and with regard to the prohibition of muzzling it while threshing, and with regard to the prohibition of diverse kinds, and with regard to the prohibition against its working on Shabbat. And similarly, undomesticated animals and birds are subject to the same halakhot as domesticated animals. If so, why are all of the above halakhot stated in the Torah only in reference to an ox or a donkey? Rather, the reason is that the verse speaks of a common scenario, from which the other cases may be derived.
אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר, וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי, וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה, לִפְרִיקָה, לַחֲסִימָה, לְכִלְאַיִם, וּלְשַׁבָּת. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה:
Bartenura
אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור. דכתיב (שמות כ״א) כסף ישיב לבעליו, לכל מידי דאית ליה בעלים:
ולהפרשת הר סיני. דכתיב (שם י״ט) אם בהמה אם איש לא יחיה, וחיה בכלל בהמה. אם, לרבות את העופות:
ולתשלומי כפל. דכתיב (שם כ״ב) על כל דבר פשע, כל מידי דבר פשיעה הוא:
ולהשבת אבידה. לכל אבדת אחיך (דברים כ״ב):
לפריקה. עזוב תעזוב עמו (שמות כ״ג). אע״ג דכתיב (שם) חמור שונאך, כל בהמה בכלל, דילפינן חמור חמור משבת שנאמר בו (דברים ה׳) שורך וחמורך וכל בהמתך:
לחסימה. לא תחסום שור בדישו (שם כ״ה) ילפינן שור שור משבת:
לכלאים. דהרבעה, אף על גב דכתיב (ויקרא י״ט) בהמתך לא תרביע כלאים, הוי נמי חיה ועוף בכלל, דילפינן בהמה בהמה משבת. וכן לענין כלאים דהנהגה דלא תחרוש בשור ובחמור יחדיו (דברים כ״ב) ילפינן שור שור משבת, דהוא הדין לכל שני מינים של בהמה חיה ועוף. ומיהו לענין פסק ההלכה מן התורה אינו חייב אלא כשחורש ומנהיג בשני מינים שאחד טמא ואחד טהור דומיא דשור וחמור, אלא שאסרו חכמים כל שני מינים, בין ששניהם טמאים בין ששניהם טהורים:
ולשבת. דכתיב שורך וחמורך וכל בהמתך, וחיה בכלל בהמה. וכל, רבויא הוא לרבות עופות:
שדיבר הכתוב בהווה. בדבר הרגיל להיות:
אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור – as it is written (Exodus 21:34): “[The one responsible for the pit must make restitution.] He shall pay the price to the owner, [but he shall keep the dead animal],” anything that has owners.
ולהפרשת הר סיני – as it is written (Exodus 19:13): “[No hand shall touch him, but he shall be either stoned or shot;] beast or man he shall not live;” and wildlife is included in animals, if also to include birds.
לתשלומי כפל – as it is written (Exodus 22:8): “In all charges of misappropriation” – anything where there is negligence.
להשבת אבידה – “and so too shall you do with anything that your fellow loses” (Deuteronomy 22:3).
לפריקה – (Exodus 23:5): “and would refrain from raising it.” Even though it Is written (Exodus 23:5): “When you see the ass of your enemy [lying under its burden],” all animals are included for we derive "חמור" "חמור" – from Shabbat, as it states (Deuteronomy 5:14): “your ox, your ass, or any of your cattle.”
לחסימה – “You shall not muzzle an ox in its threshing” (Deuteronomy 25:4). We derive "שור" "שור" through a Gezerah Shavah (i.e., analogy) from Shabbat.
לכלאים – the (forbidden) coupling of heterogenous animals, even though it is written (Leviticus 19:19): “You shall not let your cattle mate with a different kind.” This is also wildlife and birds included, for we derive "בהמה" "בהמה from Shabbat. And the same law applies to all two kinds of cattle, wildlife and birds. But, however, regarding the legal decision of the Halakha from the Torah, he is not liable other than someone who ploughs or leads with the two species [of same kind of animal] where one is ritually impure and the other is ritually pure, similar to an ox and an ass, but the Sages stated that [it means] any two species whether they are both ritually impure or whether they are ritually pure.
לשבת – as it is written (Deuteronomy 5:14): “your ox, or your ass, or any of your cattle.” But wildlife is within the category of cattle and every extension of scope/amplification is to include birds.
שדבר הכתוב בהווה – a thing that regularly happens.