Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Kamma Perek 3 Mishnah 1

בבא קמא פרק ג׳ משנה א׳

1

In the case of one who places a kad, a type of vessel, in the public domain and another person comes and stumbles on it and breaks it, the other person is exempt from paying for what he broke. And if the one who stumbled incurred damaged by it, the owner of the ḥavit, a type of vessel, is liable to pay restitution for his damage. If one’s jug broke in the public domain and another person slipped in the water from the jug and was injured from the fall, or if he was injured by the shards of the broken jug, the owner of the jug is liable. Rabbi Yehuda says: In a case where the owner of the jug acted with intent, he is liable, and in a case where he acted without intent, he is exempt.

הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ, פָּטוּר. וְאִם הֻזַּק בָּהּ, בַּעַל הֶחָבִית חַיָּב בְּנִזְקוֹ. נִשְׁבְּרָה כַדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁלָּקָה בַחֲרָסֶיהָ, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּמִתְכַּוֵּן, חַיָּב. בְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן, פָּטוּר:

א׳
Bartenura

המניח את הכד וכו' ושברה פטור – for it is not the manner of human beings to take consideration of the roads.

ואם הזיק בה בעל החבית חייב – and even if he declared it ownerless, for all who declare ownerless his damages, that he didn’t have a permission from the outside to make them as if he had not made them ownerless.

או שלקה בחרסיה חייב – for he holds that if he stumbled, he is negligent, but is not an accident and therefore is liable.

במתכוין חייב – if he intended to take possession of its shards and [what exists] in the water after his pitcher broke, he is liable for their damages, for this is like his pit that had done damage, but if he did not intend to take possession of them since he uprooted/eradicated them he is the victim of an accident for he holds tha he stumbled over it, he is not negligent, for the shards and the water are ownerless after he had met with an accident and he did not intend to take ownership of its shards and he waer, and It is like it was never his and he is exempt from their damages.

המניח את הכד וכו׳ ושברה פטור. לפי שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים:

ואם הוזק בה בעל החבית חייב. ואפילו הפקירה, שכל המפקיר נזקיו שלא היה לו רשות מתחלה לעשותן, כאילו לא הפקירן:

או שלקה בחרסיה חייב. דסבר נתקל פושע הוא ולאו אונס הוא, ולכך חייב:

במתכוין חייב. אם נתכוין לזכות בחרסיה ובמים אחר שנשברה כדו, חייב בהזיקן, דהוי ליה בורו שהזיק. ואם לא נתכוין לזכות בהן, הואיל ועיקרו אנוס הוא, דסבר נתקל לאו פושע הוא, הרי החרסים והמים הפקר לאחר שנאנס, ולפיכך פטור. והלכה כר׳ יהודה דנתקל לאו פושע הוא. ומאחר דאנוס הוא ולא נתכוין לזכות בחרסים ובמים, הוי כאילו לא היו מעולם שלו ופטור על נזקיהם: