Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Basra Perek 5 Mishnah 2

בבא בתרא פרק ה׳ משנה ב׳

2

One who sells a donkey has not sold its vessels, i.e., its equipment, with it. Naḥum the Mede says: He has sold its vessels. Rabbi Yehuda says: There are times when the vessels are sold, and there are times when they are not sold. How so? If the donkey was before him and its vessels were on it, and the buyer said to him: Sell me this donkey of yours, its vessels are sold. If the buyer said to him: Is the donkey yours; I wish to purchase it, its vessels are not sold.

הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר, לֹא מָכַר כֵּלָיו. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מָכַר כֵּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, פְּעָמִים מְכוּרִין וּפְעָמִים אֵינָן מְכוּרִין. כֵּיצַד, הָיָה חֲמוֹר לְפָנָיו וְכֵלָיו עָלָיו, וְאָמַר לוֹ מְכוֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה, הֲרֵי כֵלָיו מְכוּרִין. חֲמוֹרְךָ הוּא, אֵין כֵּלָיו מְכוּרִין:

ב׳
Bartenura

לא מכר אל כליו – the utensils that are made for riding such as the saddle and pack-saddle, no one would argue that he purchased it, even if they were not upon it (i.e., the animal) at the time of the sale. What they do dispute about are the utensils of burden, such as the sack and the bag with two pouches (see Talmud Bava Batra 78a). The first Tanna/teacher [of the Mishnah] holds that he did not sell the utensils of burden that are upon it (i.e., the animal). But Nahum HaMadi holds that he sold the utensils of burden that are upon it. But the Halakha is according to the first Tanna/teacher, and he did not acquire the utensils of burden, and even if they were upon it (i.e., the animal) at the time of the sale.

חמורך זה – implying as it is with its utensils.

חמורך [הוא] – it is like he is asking him: “Is this your donkey? Sell it to me.” It is like he is selling a donkey, undefined, and the utensils are not sold, even if they are upon it at the time of the sale. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

לא מכר את כליו. בכלים העשויים לרכיבה כגון אוכף ומרדעת, כולי עלמא לא פליגי דקנה אפילו אינם עליו בשעת מכירה. כי פליגי, בכלים של משאוי, כגון שק ודיסקיא, ת״ק סבר לא מכר הכלים של משאוי שעליו, ונחום המדי סבר מכר הכלים של משאוי שעליו. והלכה כתנא קמא ולא קנה הכלים של משאוי ואפילו היו עליו בשעת מכירה:

חמורך זה. משמע כמות שהוא עם כליו:

חמורך הוא. הוי כשואל לו חמורך הוא, מכור אותו לי. והוי כמוכר חמור סתם, ואין כליו מכורים ואפילו הן עליו בשעת מכירה. ואין הלכה כרבי יהודה: