Mishnayos Avos Perek 3 Mishnah 3
Change text layout:
אבות פרק ג׳ משנה ג׳
Rabbi Shimon said: if three have eaten at one table and have not spoken there words of Torah, [it is] as if they had eaten sacrifices [offered] to the dead, as it is said, “for all tables are full of filthy vomit, when the All-Present is absent” (Isaiah 28:8). But, if three have eaten at one table, and have spoken there words of Torah, [it is] as if they had eaten at the table of the All-Present, blessed be He, as it is said, “And He said unto me, ‘this is the table before the Lord’” (Ezekiel 41:22).
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא) וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה':
Bartenura
וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה. וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִים עַל הַשֻּׁלְחָן, יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן, וְחָשׁוּב כְּאִלּוּ אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה. כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
מִזִּבְחֵי מֵתִים. תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב (תהלים קו) וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:
מָלְאוּ קִיא צֹאָה. וַעֲבוֹדָה זָרָה קְרוּיָה צֹאָה, דִּכְתִיב (ישעיה ל) צֵא תֹּאמַר לוֹ:
בְּלִי מָקוֹם. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל הַשֻּׁלְחָן:
שֶׁנֶּאֱמָר וַיְּדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. מִיָּד כְּשֶׁדִּבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה נִקְרָא שֻׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא הוּא יוֹצֵא, דִּכְתִיב וְהַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, אַל תִּקְרֵי אַמּוֹת אֶלָּא אִמּוֹת, כְּמוֹ יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְאָמְרֵי לַהּ מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד. שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְדַבֵּר בָּהֶן עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאָז קָרוּי שֻׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י:
Rashi
ולא אמרו עליו ד״ת. ורגילין בני אדם לפטור עצמן בברכת המזון:
מזבחי מתים. זו עבודת כוכבים שנא' ויצמדו (ישראל) לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים:
קיא צואה. דבר מאוס הוא:
בלי מקום. בלי שמזכירין שמו של מקום שם:
וידבר אלי. מיד כשדבר דברי תורה נקרא שולחן שלפני ה' וי״א מראשו של פסוק שנאמר והמזבח עץ שלש אמות אל תקרי אמות אלא אמות כמו יש אם למקרא כנגד תורה נביאים וכתובים ויש אומרים מקרא משנה גמרא שצריך לדבר בהם על השולחן ואז נקרא שולחן אשר לפני ה':
"And did not say upon it words of Torah": And with the Grace after Meals that we bless upon the table, we fulfill our obligation. And it is considered as if we said words of Torah upon it. So have I heard.
"from the offerings of the dead": [This means] the sacrifices of idol worship, as it is written (Psalms 106:28), "And they became attached to Baal Peor and they ate from the offerings of the dead."
"'full of vomit and feces'": And idol worship is called feces, as is stated (Isaiah 30:22), "feces shall you say to him."
"'without the Omnipresent'": Because they did not mention the name of the Omnipresent, may he be blessed, upon the table.
"as it is said (Ezekiel 41:22), 'And he said to me, this is the table that is before the Lord'": Immediately when he speaks words of Torah, it is called a "table that is before the Lord." And some say that it comes out from the beginning of the verse, as it is written, "The altar is three amot" - do not read [it as] amot, but rather eemot (mothers or foundations), as in, there is a foundation (priority) to how a verse is written. Three corresponds to Torah, Prophets and Writings; and some say to Sripture, Mishnah and Talmud - [meaning] that a person must speak about them over the table, and then it is called "a table that is before the Lord." So explained Rashi.