Mishnah.org Logo

Mishnayos Avodah Zarah Perek 1 Mishnah 4

עבודה זרה פרק א׳ משנה ד׳

4

In the case of a city in which there is active idol worship, it is permitted to engage in business transactions with gentiles who live outside of the city. If the idol worship is outside the city, it is permitted to engage in business within the city. What is the halakha with regard to traveling there, a place where a pagan festival is being celebrated? When the road is designated only for that place, it is prohibited to use the road, as onlookers will assume that the traveler intends to join the festival. But if one were able to travel on it to arrive at another place, it is permitted to use the road to reach the place that is observing the festival. With regard to a city in which idol worship is practiced and in which there are stores that are adorned for the sake of idol worship and there are others that are not adorned, this was in fact an incident that occurred in Beit She’an, and the Sages said: With regard to the adorned shops, it is prohibited to buy from them, but in the case of those that are not adorned it is permitted.

עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, חוּצָה לָהּ מֻתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה, תּוֹכָהּ מֻתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם. בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם, אָסוּר. וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר, מֻתָּר. עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהָיוּ בָהּ חֲנֻיּוֹת מְעֻטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, הַמְעֻטָּרוֹת אֲסוּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת מֻתָּרוֹת:

ד׳
Bartenura

עיר שיש בה ע"ז – that the day of their festival the people of the city have a day for idolatrous worship who are in the city.

חוצה לה – and even very near the city, it is permissible to engage in business with those who dwell outside the city, for they are not drawn after that idolatry, and such is their practice. The day of their festival [of those in the city] Is not like the day of the festival [of those outside the city].

מהו לילך שם – in the same city on the day of their idolatrous worship.

בזמן שהדרך מיוחדת לאותה העיר – that the paved road from here to that city, is unique to that city alone, it is forbidden to go there, because it appears as one who is going there for idolatrous worship, and if there was a course of the road also goes to another city, it is permitted, for one who sees it states, “he is going to another place.”

היו בה חנויות מעוטרות – and the sign for them is that those stores are idolatrous, to collect taxes from them.

ושאינן מעוטרות מותרות – and those which are not wreathed, they don’t take taxes from him for idolatry, and they don’t bring to the idolatry any benefit from them, and to purchase from them something of value, is permissible on the day of their festival, for generally one who sells is sad [when he sells something he values] and does not go and praise [idolatry].

עיר שיש בה ע״ז. שיום איד [יש] לבני העיר היום לע״ז שבעיר:

חוצה לה. ואפילו סמוך לעיר מאד מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר, שאין נמשכים אחר אותה ע״ז. שכן מנהגם יום איד של אלו אינו כיום איד של אלו:

מהו לילך שם. באותה העיר ביום ע״ז שלהם:

בזמן שהדרך מיוחדת לאותה העיר. שהדרך הכבושה מכאן לאותה העיר, מיוחדת לאותה העיר לבדה. אסור לילך שם, מפני שנראה כמהלך שם לעבוד ע״ז. ואם היה דרך מסלול הולך גם לעיר אחרת, מותר, שהרואה אומר למקום אחר הוא הולך:

היו בה חנויות מעוטרות. וסימן הוא להם שאותם חנויות של ע״ז, ליטול הכומרים מהם מכס:

ושאינן מעוטרות מותרות. דבאותם שאינם מעוטרות לא שקלי מיניה מכס לע״ז ולא מטי לע״ז הנאה מנייהו. ולמזבן מנייהו דבר המתקיים, שרי ביום אידם, שסתמו המוכר עצב ולא אזיל ומודה: