Mishnah.org Logo

Mishnayos Megillah Perek 2 Mishnah 1

מגילה פרק ב׳ משנה א׳

1

With regard to one who reads the Megilla out of order, reading a later section first, and then going back to the earlier section, he has not fulfilled his obligation. If he read it by heart, or if he read it in Aramaic translation or in any other language that he does not understand, he has not fulfilled his obligation. However, for those who speak a foreign language, one may read the Megilla in that foreign language. And one who speaks a foreign language who heard the Megilla read in Ashurit, i.e., in Hebrew, has fulfilled his obligation.

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קְרָאָהּ עַל פֶּה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם, בְּכָל לָשׁוֹן, לֹא יָצָא. אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז. וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית, יָצָא:

א׳
Bartenura

הקורא את המגלה למפרע לא יצא – As it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed [in every generation...].” Just as [concerning] the observance of these days, it is impossible to [observe them] out of order/in an irregular way, for it is impossible that the fifteenth day would come before the fourteenth day, so too the recalling – which is the reading of the Megillah, out of order, cannot be done.

קראה על פה – He did not fulfill [his obligation]. It is written here, נזכרים /observed, and it is written there (Exodus 17:14): "כתוב זאת זכרון בספר"/”Inscribe this in a document as a reminder, [and read it aloud to Joshua…].”

קראה תרגום בכל לשון לא יצא – A Hebrew who read it (i.e., the Megillah) in [an] Aramaic [translation] and does not understand the language of [the] Aramaic [translation], or in all other languages which he does not understand, he has not fulfilled [his obligation regarding the reading of the Megillah].

אבל קורין אותה ללועזות בלעז – In that language that they understand, but as long as it is written in that language, for he cannot read it by heart.

והלועז ששמע אשורית יצא – And Greek, behold it is like Assyrian, regarding this law, but as we have written above (Chapter 1:8), this language has become lost and forgotten.

הקורא את המגלה למפרע לא יצא. דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים, מה עשיית הימים א״א למפרע, דא״א שיהא חמשה עשר קודם ארבעה עשר, אף זכירה שהיא קריאת המגילה, למפרע לא:

קראה על פה. לא יצא. כתיב הכא נזכרים, וכתיב התם (שמות י״ז:י״ד) כתוב זאת זכרון בספר:

קראה תרגום בכל לשון לא יצא. הכי קאמר, עברי שקראה תרגום ואינו מבין בל׳ תרגום, או בכל שאר לשון שאינו מבין, לא יצא:

אבל קורין אותה ללועזות בלעז. באותו לשון שהם מבינים. ובלבד שתהא כתובה באותו לשון, שלא יהא קורא על פה:

והלועז ששמע אשורית יצא. ויונית הרי הוא כאשורית לדין זה. אלא שכבר אבד אותו לשון היוני ונשתכח כדכתבינן לעיל: