Mishnayos Rosh Hashanah Perek 4 Mishnah 9
Change text layout:
ראש השנה פרק ד׳ משנה ט׳
The order of the blasts is three sets of three blasts each, which are: Tekia, terua, and tekia. The length of a tekia is equal to the length of three teruot, and the length of a terua is equal to the length of three whimpers. If one sounded the first tekia of the initial series of tekia, terua, tekia, and then extended the second tekia of that series to the length of two tekiot, so that it should count as both the second tekia of the first set and the first tekia of the second set, he has in his hand the fulfillment of only one tekia, and he must begin the second set with a new tekia. With regard to one who recited the blessings of the additional prayer, and only afterward a shofar became available to him, he sounds a tekia, sounds a terua, and sounds a tekia, an order he repeats three times. Just as the prayer leader is obligated in the prayer of Rosh HaShana, so too, each and every individual is obligated in these prayers. Rabban Gamliel disagrees and says: Individuals are not obligated, as the prayer leader fulfills the obligation on behalf of the many.
סֵדֶר תְּקִיעוֹת, שָׁלשׁ, שֶׁל שָׁלשׁ שָׁלשׁ. שִׁעוּר תְּקִיעָה כְּשָׁלשׁ תְּרוּעוֹת. שִׁעוּר תְּרוּעָה כְּשָׁלשׁ יְבָבוֹת. תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה, וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה כִשְׁתַּיִם, אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָת. מִי שֶׁבֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה לוֹ שׁוֹפָר, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ שָׁלשׁ פְּעָמִים. כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּב, כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן:
Bartenura
סדר תקיעות שלש. אחת למלכיות, ואחת לזכרונות, ואחת לשופרות:
של שלש שלש. תקיעה ותרועה ותקיעה לכל אחת ואחת. לפי שנאמר שתי תרועות במקרא בר״ה, ותרועה אחת ביוה״כ של יובל, וילפינן שביעי שביעי לגזירה שוה ליתן את האמור של זה בזה, ותרועה האמורה ביוה״כ של יובל אנו נותנין אותה לר״ה, נמצאו בר״ה שלש תרועות, ושתי תרועות האמורות בר״ה נותנין אותן ליוה״כ, נמצאו שלש תרועות ביוה״כ. וכל תרועה, פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, דתניא מנין שפשוטה לפניה, ת״ל (ויקרא כ״ה:ט׳) והעברת שופר תרועה, ומנין שפשוטה לאחריה, ת״ל (שם) תעבירו שופר, הרי העברה תחלה וסוף ותרועה בינתים. ולשון העברה פשוטה משמע העברת קול אחד פשוט, הרי לשלש תרועות של ר״ה שש תקיעות, והרי לך שלש של שלש שלש:
שעור תקיעה. שיעור כל התקיעות, שהם שש תקיעות:
כשלש תרועות. נמצא שיעור תקיעה אחת כחצי תרועה:
שעור תרועה כג׳ יבבות. ג׳ קולות בעלמא של כל שהן. וי״מ שכל יבבא היא ג׳ כוחות של כל שהן, נמצא שעור תרועה ט׳ כחות של כל שהן, והכי מסתברא:
תקע בראשונה. פשוטה שלפני התרועה תקע כדרכה. ומשך בשניה. תקיעה שלאחר התרועה משך כשתים, לצאת בה ידי שתים שהיה צריך לעשות זו אחר זו, פשוטה שלאחריה דמלכיות ופשוטה שלפניה דזכרונות:
אין בידו אלא אחת. דאפסוקי תקיעה אחת לשתים לא מפסקינן:
מי שברך. התפלל תפלת המוספין ובירך ט׳ ברכות:
כשם שש״צ חייב. בין בברכות של ר״ה בין בתפלות של כל השנה, ואינו יוצא י״ח אלא בתפלה שמתפלל הוא בעצמו, כך כל יחיד ויחיד הבקי ויודע להתפלל אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפלת עצמו, בין בר״ה בין בשאר כל ימות השנה. ואין ש״צ יורך לפני התיבה אלא להוציא את שאינו בקי:
ש״צ מוציא את הרבים ידי חובתם. בין בקי בין שאינו בקי, בין בברכות של ר״ה בין בתפלות של כל השנה. ולמה צבור מתפללין בלחש, כדי להסדיר ש״צ את תפלתו. והלכה כחכמים בברכות של כל השנה שאין ש״צ מוציא אלא את שאינו בקי, אבל בברכות של ר״ה ושל יוה״כ ושל יובל שהן ט׳ ברכות ארוכות ואין הכל בקיאין בהן, הלכה כר״ג שכשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי:
סדר תקיעות שלש – one for Malkhuyot, one for Zikhronot and one for Shofarot.
של שלש שלש – Tekiah/Teruah/Tekiah for each ne, for it is stated that there are two Teruot in the Bible on Rosh Hashanah, and one Teruah on the Yom Kippur of the Jubilee [year], as we derive "שביעי" "שביעי" in an analogy (see the Bartenura to Mishnah Rosh Hashanah, Chapter 3, Mishnah 5 – which compares Leviticus 23:24 and Leviticus 25:9), to give what is stated with this one (Leviticus 23:24) with that one (Leviticus 25:9). And the Teruah that is mentioned on Yom Kippur of the Jubilee [year] we assign it to Rosh Hashanah, hence we find that on Rosh Hashanah there are three Teruot – and the two Teruot that are mentioned in [the Biblical text of Leviticus 23:24) for Rosh Hashanah we assign them to Yom Kippur, hence it is found that there are three Teruot on Yom Kippur. And every Teruah [sound], there is a simple [Tekiah] before it and a simple [Tekiah] after it, as it is taught in a Baraita: From where do we learn that we have a simple [Tekiah] before it? We are taught (Leviticus 25:9): “Then you shall sound the horn loud [תרועה] ….” And from where [do we learn] that there is a simple [Tekiah] after it? We are taught (Leviticus 25:9): “…you shall have the horn sounded [throughout your land].” Hence there is a causing of the sound to pass over a certain space/a proclamation (see Talmud Rosh Hashanah 34a) at the beginning and at the end with a Teruah in-between them. And the language of a simple העברה/proclamation implies that there is a causing of the sound to pass over a certain space/a proclamation after the simple [Tekiah]. Hence for the three Teruot of Rosh Hashanah, there are six Tekiot, and hence you have three sets of three each.
שעור תקיעה – the measure of all the Tekiot which are six Tekiot [total].
כשלש תרועות – hence it is found that the measurement of one Tekiah is like one-half a Teruah.
שעור תרועה כג' יבבות – three sounds in general of all of them. And there are those who explain that each trembling/staccato is three powers of all of them, hence, it is found that the measure of a Teruah is nine powers of all of them, and it is logical.
ומשך בשניה – The Tekiah that comes after the Teruah stretches like two, in order to fulfill [his religious obligation] of the two that he had to do one after another, a simple [Tekiah] that comes after [the Teruah] of Malkhuyot, and the simple [Tekiah] that comes after [the Teruah] of Zikhronot.
אין בידו אלא אחת – to interrupt one Tekiah for two, we don’t interrupt.
מי שברך – He who prayed the Musaf nad made nine blessings.
כשם ששליח ציבור חייב – whether [speaking of] the blessings of Rosh Hashanah or whether the prayers of the entire year, one does not fulfill his [religious] obligation other tahan with a prayer that a person recites on his own. Hence, each individual person who is expert and knows how to pray does not fulfill his [religious] obligation other than through his own prayer, whether on Rosh Hashanah or on the rest of the days of the year. And the emissary of the congregation does not go down before the Ark other than to fulfill [the religious obligation] of those [people] who are not expert.
שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן – Whether one is expert or whether one is not expert, whether [speaking] about the blessings of Rosh Hashanah whether the prayers of the entire year [the emissary of the congregation fulfills the religious obligation of the group]. And why does the community pray silently, in order that the emissary of the congregation can arrange his prayer. But the Halakha is like the Sages regarding the blessings of he entire year, where the emissary of the congregation does not fulfill [the religious obligation] on whomever is not expert [in reciting the prayers]. But regarding the blessings of Rosh Hashanah and Yom Kippur and of the Jubilee year, which have nine long blessings and not everyone is expert in them, the Halakha is according to Rabban Gamaliel, for such as he fulfills [the religious obligations] of those who are not expert, so too, he fulfills [the religious obligations] of those who are expert in their prayers.