Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 7
Change text layout:
יומא פרק ח׳ משנה ז׳
Similarly, with regard to one upon whom a rockslide fell, and there is uncertainty whether he is there under the debris or whether he is not there; and there is uncertainty whether he is still alive or whether he is dead; and there is uncertainty whether the person under the debris is a gentile or whether he is a Jew, one clears the pile from atop him. One may perform any action necessary to rescue him from beneath the debris. If they found him alive after beginning to clear the debris, they continue to clear the pile until they can extricate him. And if they found him dead, they should leave him, since one may not desecrate Shabbat to preserve the dignity of the dead.
מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, סָפֵק הוּא שָׁם סָפֵק אֵינוֹ שָׁם, סָפֵק חַי סָפֵק מֵת, סָפֵק נָכְרִי סָפֵק יִשְׂרָאֵל, מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל. מְצָאוּהוּ חַי, מְפַקְּחִין עָלָיו. וְאִם מֵת, יַנִּיחוּהוּ:
Bartenura
מפקחין עליו. חופרין את הגל ומחפשין אחריו. ואם בדקו עד חוטמו, בין מלמעלה למטה, בין מלמטה למעלה, ולא מצאו בו נשמה, בידוע שהוא מת ושוב אין מפקחין עליו, דכתיב (בראשית ז׳:כ״ב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:
מצאוהו חי מפקחין עליו. לא נצרכה אלא שראו בו שא״א שיחיה אלא חיי שעה ומיד הוא מת, קמ״ל דמפקחין עליו בשביל אותו חיי שעה:
מת אין מפקחין עליו. הא קמ״ל, דאפילו לדברי האומר מצילין את המת מפני הדליקה, בהא מודה דאין מפקחין. דגבי דליקה התירו לטלטל המת ולהוציאו, דאי לא שרית ליה אתי לכבויי מתוך שאדם בהול על מתו. אבל הכא אי לא שרית ליה לפקח את הגל מאי אית ליה למעבד דתהוי אסורא דאורייתא דנשרי הא מקמי הא:
מפקחין עליו – we dig the heap of stones/ruins and search after him. But if they checked until his nostrils whether from above to below or from below to above, and they did not find in him a breath, it is clear that he is dead and they no longer have to dig him out any further, as it is written (Genesis 7:22): “All in whose nostrils was the merest breath of life.”
מצאוהו חי מפקחין עליו – it was not necessary other than when they saw him that it is impossible that he would live other than a brief period of time, and that he would immediately die, whenich comes to teach us that we rescue a person buried in debris for that even temporary period of life [remaining].
מת אין מפקחין עליו – this comes to teach us, that even according to the one who says that we save a dead person because of the fire/conflagration, in this he admits that we do not rescue a person buried in debris, for concerning a fire, [the Sages] permitted to carry the dead and to remove him, for it they had not permitted him, it would come to extinguish the fire since a person is anxious to save his dead relative from the fire (Talmud Yoma 85a). But here, if we don’t permit him to remove the debris of heap of stones/ruins, what is he to do for it is a Torah prohibition that we should permit this beforehand.