Mishnah.org Logo

Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 5

יומא פרק ח׳ משנה ה׳

5

With regard to a pregnant woman who smelled food and was overcome by a craving to eat it, one feeds her until she recovers, as failure to do so could lead to a life-threatening situation. If a person is ill and requires food due to potential danger, one feeds him according to the advice of medical experts who determine that he indeed requires food. And if there are no experts there, one feeds him according to his own instructions, until he says that he has eaten enough and needs no more.

עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דָּי:

ה׳
Bartenura

עוברה שהריחה – the fetus smells the scent of a cooked dish and she desires it But if she does not eat, both of them (i.e., the fetus and the mother) are endangered.

על פי בקיאים – physicians who are specialists in their craft.

אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו – this is how it is explained in the Gemara (Talmud Yoma 83a), when is it said that they rely on the words of specialists? At the time when the sick person says: “I don’t need it” or is silent, but when he says, “I need it,” if there is no specialist [available] at all, that is to say, their specialty is not considered worth anything, we feed him on his own word. And even though the specialists say that he doesn’t need it.

עוברה שהריחה. העובר מריח ריח התבשיל והיא מתאוה לו, ואם אינה אוכלת שניהם מסוכנים:

על פי בקיאים. רופאים מומחין באומנותן:

אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו. הכי מפרשה מתניתין בגמרא, בד״א דסומכין על דברי בקיאין, בזמן שהחולה אומר איני צריך או שותק אבל אמר צריך, אין שם בקיאין כלל כלומר אין בקיאותן חשובה לכלום אבל מאכילין אותו ע״פ עצמו. ואף על פי שהבקיאין אומרים אינו צריך: