Mishnayos Shekalim Perek 8 Mishnah 8
Change text layout:
שקלים פרק ח׳ משנה ח׳
The limbs of the daily offering were not placed directly on the altar fire. Instead, after cutting up the offering, its limbs were placed first on the ramp of the altar, from the halfway point and below, on the lower sixteen cubits of the ramp, on its western side. Limbs of the additional offerings of the Shabbat and Festivals were placed on the ramp from the halfway point and below on its eastern side. Additional New Moon offerings were placed on top of the upper part of the edge [karkov] of the altar. Another law: The obligation to give half-shekels each year and to offer the first fruits is practiced only in the presence of the Temple,as fulfillment of these mitzvot is only possible then. But the mitzvot of produce tithes and grain tithes and of animal tithes and of the sanctified firstborn animals are practiced whether one is in the presence of the Temple, or one is not in the presence of the Temple. Although animal tithes and firstborn cannot be sacrificed without a Temple, once they develop a blemish, they may be eaten by their owners. If, in the present time when there is no Temple, one consecrates shekels for the mitzva of the half-shekel or fruits for the mitzva of first fruits, they are consecrated, and it is prohibited to derive benefit from them. Rabbi Shimon says: One who declared first fruits to be consecrated, in the present time, does not give them that status and they are not consecrated.
אֵבָרֵי הַתָּמִיד, נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָה בַּמִּזְרָח, וְשֶׁל מוּסָפִין נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָה בַּמַּעֲרָב, וְשֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים נִתָּנִין מִתַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָה, הַשְּׁקָלִים וְהַבִּכּוּרִים אֵין נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אֲבָל מַעְשַׂר דָּגָן וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וְהַבְּכוֹרוֹת נוֹהֲגִין בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. הַמַּקְדִּישׁ שְׁקָלִים וּבִכּוּרִים, הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָאוֹמֵר בִּכּוּרִים קֹדֶשׁ, אֵינָן קֹדֶשׁ:
Bartenura
מחצי הכבש ולמטה במערב. כהנים הזוכים בפייס באברי התמיד להעלותם, לא היו מעלים אותם בפעם אחת, אלא נותנים אותן על הכבש והולכים ללשכת הגזית לקרוא את שמע ואח״כ חוזרים ומקריבים האברים על גבי המזבח, וקתני הכא דניתנים מחצי הכבש ולמטה, שהכבש ארוך ל״ב אמה ומחציו ולמטה נותנים אותן. ורוחב הכבש שש עשרה אמה, ובחציו שלצד מערב היו נותנים אותן:
ושל ראשי חדשים. מחציו ולמעלה, דהיינו על כרכוב המזבח שהוא הסובב. וכלפי המזרח:
אינן נוהגים אלא בפני הבית. שקלים, משום דצורך קרבן נינהו וכיון שאין קרבן אין שקלים. ובכורים, דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, בזמן שיש לך בית יש לך בכורים, אין לך בית אין לך בכורים:
אבל מעשר דגן וכו׳ נוהגים בפני הבית. ושלא בפני הבית. דקדושת הארץ לא בטלה, הילכך צריך להפריש תרומות ומעשרות. ומעשר בהמה, צריך להפריש העשירי. ובמסכת בכורות אמרו שבטלו מעשר בהמה דלא ליתו בה לידי תקלה:
המקדיש שקלים ובכורים. דאין נוהגים אלא בפני הבית, אם הפרישן שלא בפני הבית קדשי:
בכורים אינן קודש. כיון דבהדיא כתיב בהו (שמות כ״ג:י״ט) תביא בית ה׳ אלהיך, אפילו הפרישן בדיעבד לא קדשי, ואין שם בכורים חל עליהן שלא בפני הבית. ורמב״ם פירש, המקדיש לבדק הבית שקלים ובכורים שיש לו כבר. ולפירושו לא אתבריר טעמא דר״ש אמאי שקלים קדשי וביכורים לא קדשי. והלכה כרבי שמעון:
מחצי כבש ולמטה במערב – the Kohanim/priests who obtained the privilege by the arbitration regarding the limbs of the daily offering to bring them up would not bring them up all at one time, but would place them on the ramp and walk to the chamber of Hewn Stones (where the Sanhedrin sat) to recite the Shema and afterwards return and offer up the limbs on top of the Altar as it is taught [in our Mishnah] here, that they are placed on the lower half of he Altar-slope. For the ramp was thirty-two cubits long and from its half-way point downward, they would place them, and the width of ramp was sixteen cubits and on its lower half to the western side, they would place them (i.e., the limbs of the daily offering).
ושל ראשי חדשים – from it half-way point and upwards which is on the rim of the Altar that surrounds it and toward the east.
אינן נוהגים אלא בפני הבית – Shekalim because they are for the needs of a sacrifice, and since there is no sacrifice, there are no Shekalim. But regarding the First Fruits, as it is written (Exodus 23:19): “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God." At the time when you have a Temple, you have First Fruits; when you don’t have a Temple, you don’t have First Fruits.
אבל מעשר דגן וכו' נוהגים בפני הבית ולשא בפני הבית – for the Holiness of the Land [of Israel] is never invalidated. Therefore, it is necessary to separate out Terumot and Tithes and for the Tithe of Cattle, you must separate a tenth. But in Tractate Bekhorot (see Chapter 9, Mishnah 1), they stated that they invalidated the tithe of the cattle so that it should not come regarding it as a stumbling block/snare.
המקדיש שקלים ובכורים – which was not practiced other than when the Temple stood, but if one separated them when the Temple no long existed, they are sanctified.
בכורים אינן קדש – since it is explicitly written concerning them (Exodus 23:19): “you shall bring to the House of the LORD your God,” even if he had separated them post-facto, they are not holy and the name/title of Bikkurim/First Fruits does not take effect upon them because the Temple doesn’t exist. But Maimonides explains that one who sanctifies Shekalim and First Fruits for the upkeep and maintenance of the Temple that he already has, but according to his explanation, the reason for why, according to Rabbi Shimon that Shekalim are holy, and First Fruits is not holy is not clear. But the Halakha is according to Rabbi Shimon.