Mishnayos Pesachim Perek 3 Mishnah 1
Change text layout:
פסחים פרק ג׳ משנה א׳
And for possessing these one transgresses [overin] the prohibitions of: It shall not be seen, and: It shall not be found, on Passover, although not all of them are considered food: Babylonian kutaḥ, a dip with a sharp flavor that contains flour; Median beer; Edomite vinegar; Egyptian zitom, a type of beer; dyers’ broth [zoman]; bakers’ well-worked dough; and kolan of soferim. Rabbi Eliezer says: The same prohibition also applies to women’s adornments, i.e., cosmetics, that contain leaven. This is the principle: If one possesses any substance that is derived from a type of grain that became leavened, although it is not actually bread, one transgresses the prohibitions of: It shall not be seen, and: It shall not be found, on Passover. These substances are included in the warning, i.e., the biblical prohibition of possessing leaven, but there is no element of karet if one eats them.
אֵלּוּ עוֹבְרִין בְּפֶסַח, כֻּתָּח הַבַּבְלִי, וְשֵׁכָר הַמָּדִי, וְחֹמֶץ הָאֲדוֹמִי, וְזֵתוֹם הַמִּצְרִי, וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים, וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים, וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא מִמִּין דָּגָן, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּפֶסַח. הֲרֵי אֵלּוּ בְאַזְהָרָה, וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כָּרֵת:
Bartenura
אלו עוברין. אלו מתבערים מן העולם. דאע״ג דאין עוברים עליהם על בל יראה, מדרבנן מיהא צריכי ביעור, דהכי תנן לקמן שיאור ישרף ואע״ג דהאוכלו פטור:
כותח הבבלי. עשוי מפת מעופש וחלב. ורגילים לטבל בו את המאכל:
שכר המדי. שכר שהיו עושין במדי מחטים או שעורים שרויים במים:
וחומץ האדומי. חומץ שעשוי בארץ אדום, שנותנים שעורים [ביין] ומשהין אותם שם כדי שיחמיצו:
וזיתום המצרי. תלתא שערי ותלתא קורטמי הוא כרכום מדברי ונקרא בערבי קרטום ותלתא מלחא, ועושין אותו לרפואה. עד כאן חמץ הראוי לאכילה ע״י תערובת. מכאן ואילך חמץ נוקשה בעיניה:
וזומן של צבעים. מים שנותנים בהם סובין, ומשתמשים בהם הצבעים למלאכתן:
ועמילן של טבחין. [פת] שעושין מקמח תבואה שלא הביאה שליש בשולה, ומכסים בה את הקדרה לשאוב את הזוהמא:
וקולן של סופרים. עפר הרחיים מגבלין אותו במים, וסופרים מדבקים בו ניירותיהם:
רבי אליעזר. מוסיף, דאילו תנא קמא לית ליה אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת או חמץ נוקשה בעיניה, ור׳ אליעזר מוסיף אף תכשיטי נשים שהן חמץ נוקשה על ידי תערובת סממנים אחרים. ובגמרא פריך, תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טפולי נשים, סולת שנשים טופלות ומחברות על בשרן עם סממנין אחרים להשיר את השער או להלבין ולעדן את הבשר. ואין הלכה כר״א:
כל שהוא מין דגן. מחמשת המינים, ומעורבין בהן מים. דאי אין בהם מים אלא מי פירות קיימא לן דמי פירות אין מחמיצין:
הרי אלו באזהרה. אם אכלן עובר בלאו:
ואין בהם כרת. דעל חמץ גמור ענוש כרת ואינו ענוש כרת על התערובת, אבל לוקה על אכילתו אם אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס. אבל אם לא אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס אינו לוקה מן התורה, מיהו איסורא מיהא איכא, דחמץ בפסח אוסר בתערובתו בכל שהוא:
אלו עוברין – these are removed from the world, for even though these do not violate on (Exodus 13:7): “no leaven shall be found (literally – “seen”) [in all your territory,, from the Rabbis however, it requires removal. And that which is taught further on (see Mishnah 5) that “dough beginning to ferment is to be burned,” and even though “that the one who eats it is exempt.”
Babylonian kutah - it's made from moldy bread and milk. They would dip foods into it.
שכר המדי – liquor that they would make in Media from wheat or barley steeped in water.
וחומץ האדומי – vinegar that is made in the land of Edom, where they put barley [in wine] and let them stand until they ferment.
וזיתום המצרי – one-third barley and one third (of the mixture) of safflower which is the desert saffron and it is called in Arabic “Kartom” and one third salt and it is made for medicinal purposes. Until here, it is leaven that is fit for eating via a mixture. From here and onwards it is a spoiled leavened substance in its natural condition unfit for food (Pesahim 43a).
וזומן של צבעים – water which one puts into it bran-flour/four of the the second course. And we use the dye for their work.
ועמילן של טבחים – [bread] which we make from flour of grain that did not bring up one-third of its ripening process , and with it we cover the pot to absorb the evil smell.
וקולן של סופרים – the dust of the millstone which we knead with water and the scribes glue their papers to it.
רבי אליעזר – adds, for the first Tanna whereas does not have this other than completely grain leavened products via a mixture or a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food]. But Rabbi Eliezer adds even women’s makeup which is a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food] via a mixture of ingredients of frankincense (or artist’s materials). And in the Gemara (Pesahim 43a), Do you think that women’s makeup [only]? But rather, I would say, even women’s plaster, sifted fine flour that women attach and combine on their skin with other artist’s materials/frankincense to remove the hair or to whiten it and to make the skin finer. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.
כל שהוא מן דגן – from the five species [of grain], and they have water mixed in, for if there is not water in them but only fruit juice, we hold that fruit juices do not ferment.
הרי אל באזהרה – if he at them, he violates a negative commandment.
ואין בהם כרת – for on complete leaven he is punished by extirpation, fur he is not punished with extirpation on a mixture. But he is flogged on eating it if he ate an olive’s bulk of leaven in the mixture in order to eat within a certain time a piece of wheat bread (see Mishnah Negaim, Chapter 8, Mishnah 9 – roughly equivalent to a half-a-loaf -see Tosefta Negaim Chapter 7, Halakha 10). But if he at an olive’s worth of leaven without a mixture in the time that it takes to eat piece of wheat bread is not flogged according to the Torah. However, at least, there is a prohibition for Hametz on Passover is forbidden in a mixture in any amount.