Mishnah.org Logo

Mishnayos Shabbos Perek 2 Mishnah 1

שבת פרק ב׳ משנה א׳

1

This mishna cites a list of fuels and wicks that one may not use in kindling the Shabbat lights, either because their use might induce one to perform a prohibited labor on Shabbat or because they are not in keeping with the deference due Shabbat. The mishna begins by listing the materials that one may not use as wicks. That is followed by a list of the substances that one may not use as fuel.

With what may one light the Shabbat lamp, and with what may one not light it? With regard to types of prohibited wicks, one may light neither with cedar bast [lekhesh], nor with uncombed flax [ḥosen], nor with raw silk [kalakh], nor with willow bast [petilat haidan], nor with desert weed [petilat hamidbar], nor with green moss that is on the surface of the water. With regard to types of prohibited oils, one may light neither with pitch [zefet], nor with wax [shaava], nor with castor oil [shemen kik], nor with burnt oil [shemen sereifa], nor with fat from a sheep’s tail [alya], nor with tallow [ḥelev]. Naḥum the Mede says: One may light with boiled tallow. And the Rabbis say: Both tallow that was boiled and tallow that was not boiled, one may not light with them.

בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ, וְלֹא בְחֹסֶן, וְלֹא בְכָלָךְ, וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן, וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר, וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְלֹא בְזֶפֶת, וְלֹא בְשַׁעֲוָה, וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, וְלֹא בְאַלְיָה, וְלֹא בְחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ:

א׳
Bartenura

במה מדליקין – the Shabbat candle – from what does not make the wicks and oils to kindle [them].

לא בלכש – a kind of wool that is in cedar, whether he scraped the tree and it is called the wooly substance of cedar twigs [used for wicks].

בחוסן – flax which is not beaten.

בכלך – the refuse of silk.

בפתילת האידן – a kind of wool that is [in the willow-branch] between the peeling/husk and the wood.

בפתילת המדבר – the leaves of long grass that grow them and kindle them.

בירוקה שעל פני המים – a kind of wool that grows on the walls of the ship when it is delayed a long time in the water. Until here are the wicks that are forbidden; from here onwards are the oils that are forbidden.

לא בזפת ולא בשעוה – he should not give melted pitch or smelted wax in a candle in the place of oil and kindle it but to a sort of long wick which is made from wax is permitted.

ולא בשמן קיק – oil that comes out from seeds that are within the wool of the vine which is called “cotton.” And there are those who explain (Tractate Shabbat 21a) the oil of Jonah’s Ricinus tree (Kikayon), and it is a grass whose leaves are large and is called in Arabic “Kru’ah” and the oil that comes out from it is the thickest. And those wicks which the Sages stated that we don’t kindle with them, what is the reason? Because the flame nibbles at them (producing sputtering sparks), that is to say - that the flame does not enter into the wick [other than] from around it from the outside. And those wicks that the Sages we should not kindle with them because they are not drawn after the wick and because the candle is not kindled properly lest he tilt the oil onto the candle in which he would be found to be starting a fire. Alternatively, he should not set the candle down and leave. But we hold that the Shabbat candle is obligatory.

ולא בשמן שריפה – oil of Terumah/priest’s due that became defiled. And why do we call it defiled heave-offering deemed to be burned? For since it stands to be burned and is prohibited to be consumed. And we are dealing with a Jewish holy day that occurs on a Friday, for we kindle the candle while it is still daylight, we find that it burns impure oil from Terumah on the Jewish holy day and we hold that we may not kindle holy things on the Jewish holy day, as it is written (Exodus 12:10): “And any of it that is left until morning you shall burn in the fire.” And we explain this Biblical verse as such: And that which is left from it until the first morning until the second morning, stand and burn it for we don’t burn that which is left over on the Jewish holy days. And the same law applies for all other Holy things that require burning.

וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו – and the first teacher [of the Mishnah] also said and no it tallow – which implies all tallow/fat. But there is a dispute between the Sages and the first teacher [of the Mishnah] as one of them thought that it is permitted to kindle with cooked fat that is mixed with oil and the other forbids it even through a mixture with oil. But it is not clear to the Sages in the Talmud which of the two prohibits and which is the one that permits it, but the Halakha is according to the Sages.

במה מדליקין. נר של שבת במה עושין פתילות ושמנים להדליק:

לא בלכש. כמין צמר יש בארז בין הקליפה לעץ וקרוי לכש:

בחוסן. פשתן שאינו מנופץ:

בכלך. פסולת של משי:

בפתילת האידן. כמין צמר יש [בערבה] בין הקליפה לעץ:

בפתילת המדבר. עלי עשב ארוך שגודלין אותם ומדליקין בהן:

בירוקה שעל פני המים. כמין צמר שגדל בדופני הספינה ששהתה זמן מרובה במים. עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים:

לא בזפת ולא בשעוה. שלא יתן זפת נמס ושעוה נתכת בנר במקום שמן וידליק, אבל לעשות כמין פתילה ארוכה שרגילין לעשות משעוה שרי:

ולא בשמן קיק. שמן היוצא מגרעינים שבתוך הצמר גפן שקורין קוטו״ן. ויש מפרשים קיקיון דיונה והוא עשב שעליו גדולים ונקרא בערבי כרו״ע, והשמן היוצא ממנו עב ביותר. ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, מה טעם, מפני שהאור מסכסכת בהם, כלומר שאין האור נכנסת תוך הפתילה [אלא] סביב מבחוץ. ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, לפי שאין נמשכים אחר הפתילה, ומתוך שאין הנר דולקת יפה חיישינן שמא יטה השמן על פי הנר ונמצא מבעיר. א״נ שמא יניח הנר ויצא, ואנן קיימא לן דנר של שבת חובה:

ולא בשמן שריפה. שמן של תרומה שנטמא. ואמאי קרי ליה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד שהרי אסור באכילה. וביום טוב שחל להיות בע״ש עסקינן, שכשמדליק הנר מבעוד יום נמצא שורף שמן טמא של תרומה בי״ט, ואנן קי״ל אין שורפין קדשים בי״ט דכתיב (שמות י״ב:י׳) והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו, ודרשינן קרא הכי, והנותר ממנו עד בקר ראשון, עד בקר שני עמוד ותשרפנו, שאין שורפים הנותר בי״ט. והוא הדין לכל שאר קדשים הטעונים שריפה:

וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו. ותנא קמא נמי אמר ולא בחלב כל חלב במשמע. אלא איכא בין חכמים לתנא קמא דחד מינייהו סבר דשרי להדליק בחלב מבושל כשמערב בו שמן כל שהוא, וחד אוסר אפילו ע״י תערובת שמן. ולא נתברר לחכמי התלמוד מי משניהם האוסר ומי המתיר. והלכה כחכמים: