Mishnah.org Logo

Mishnayos Bikkurim Perek 3 Mishnah 2

ביכורים פרק ג׳ משנה ב׳

2

How were the bikkurim taken up [to Jerusalem]? All [the inhabitants of] the cities of the maamad would assemble in the city of the maamad, and they would spend the night in the open street and they would not entering any of the houses. Early in the morning the officer would say: “Let us arise and go up to Zion, into the house of the Lord our God” (Jeremiah 31:5).

כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים, הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר (ירמיה לא), קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ:

ב׳
Bartenura

כל העיירות שבמעמד – there were twenty-four Ma’a’madot/posts –[divisions of popular representatives deputed to accompany the daily services in the Temple with prayers (and also a corresponding division in the country towns) answering to the divisions of Kohanim and Levites], parallel to the twenty-four divisions of the priesthood, and men of these “posts” were Israelites, who were agents of all of Israel to stand over the sacrifices with the Kohanim and Levities of that particular division of duty [for Kohanim and Levites]; each person for his assigned week, and they were called, the men of the division [of Israelites assisting the priests on duty on the platform and divided in parties corresponding to the priestly divisions].

מתכנסות לעירו – of the head of the division, and they would not bring their First Fruit offerings, each individual on his own because of [what is written] (Proverbs 14:28): “A numerous people is the glory of a king.”

ולא היו נכנסים לבתים – because of the defilement in the tent.

ולמשכים – In the morning, when they arise.

הממונה – the head of the division

קומו ונעלה ציון – And on the way, they would recite )Psalms 122:1): “[A song of ascents. Of David.] I rejoiced when they said to me, ‘We are going to the House of the Lord.’” And when they arrived in Jerusalem, they would recite (Psalms 122:2): “Our feet stood inside your gates, O Jerusalem.” On the Temple Mount, they would recite (Psalms 150:1): “Hallelujah. Praise God in His sanctuary.” In the Temple Court, they would recite (Psalms 150:6): “Let all that breathes praise the LORD. Halleljah.”

כל העיירות שבמעמד. עשרים וארבעה מעמדות היו בישראל כנגד ארבעה ועשרים משמרות כהונה, ואנשי המעמד ישראלים היו שלוחים מכל ישראל לעמוד על הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר כל אחד בשבת הקבוע לו, והן נקראים אנשי מעמד:

מתכנסות לעירו. של ראש המעמד ולא היו מביאין בכוריהם כל אחד בפני עצמו משום דברוב עם הדרת מלך:

ולא היו נכנסים לבתים. מפני אהל הטומאה:

ולמשכים. בבקר כשהם משכימים:

הממונה. ראש המעמד:

קומו ונעלה ציון. ובדרך היו אומרים שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלך. כשהגיעו לירושלים היו אומרים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. בהר הבית היו אומרים הללויה הללו אל בקדשו בעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה: