Mishnayos Bikkurim Perek 1 Mishnah 6
Change text layout:
ביכורים פרק א׳ משנה ו׳
One who buys two trees [that had grown] in property belonging to his fellow brings bikkurim but does not recite the declaration. Rabbi Meir says: he brings and recites. If the well dried up, or the tree was cut down, he brings but does not recite. Rabbi Judah says: he brings and recites. From Atzeret (Shavuot) until the Festival (of Sukkot) he brings and recites. From the Festival (of Sukkot) and until Hannukah he brings, but does not recite. Rabbi Judah ben Batera says: he brings and recites.
הַקּוֹנֶה שְׁתֵּי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא. יָבַשׁ הַמַּעְיָן, נִקְצַץ הָאִילָן, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא. מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג, מֵבִיא וְקוֹרֵא. מִן הֶחָג וְעַד חֲנֻכָּה, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא:
Bartenura
מביא ואינו קורא. מספקא ליה לתנא קמא אי קנה קרקע אי לא, הלכך מביא מספק ואינו קורא מספק. ודוקא שתי אילנות אבל שלשה אילנות כולי עלמא מודו דקנה קרקע ומביא וקורא, כדתנן בסוף פרקין:
רבי מאיר אומר מביא וקורא. דסבר הקונה שני אילנות נמי קנה קרקע שתחתיהם וחוצה להם כמלא אורה וסלו. ואין הלכה כרבי מאיר:
יבש המעין. שהאילן חי וגדל ממנו:
ונקצץ האילן. והוא שיבש ונקצץ קודם שהפריש בכורים אבל אם הפריש קודם, הואיל ונראו לקריאה ונדחו, ירקבו:
ר׳ יהודה אומר מביא וקורא. כיון שהקרקע קיים לא חייש לאילן. ואין הלכה כרבי יהודה:
מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. דכתיב בפרשת ביכורים (דברים כ״ו:י״א) ושמחת בכל הטוב, אין קריאה אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ושמח בהם. ומהחג ואילך, אף על פי שהרבה פירות נלקטים עד חנוכה, מכל מקום שמחת אותה שנה כבר נגמרה בחג, הלכך מביא ואינו קורא. ומחנוכה ואילך אינו מביא כלל דכתיב (שם) אשר תביא מארצך, כל זמן שמצויין בארצך, ועד חנוכה הן מצויין:
רבי יהודה אומר מביא וקורא. דלא דריש ושמחת בזמן שמחה. ואין הלכה כרבי יהודה:
מביא ואינו קורא – It is doubtful to the first Teacher [of our Mishnah] if he purchased the land or not,=; therefore, it is doubtful that he brings [the First Fruits] and he does not recite [the formula] {Deuteronomy 26:5-10) when there is a doubt. And specifically [referring to] two trees, but concerning three trees, everyone admits that he brought the land and that he brings [the First Fruits] and recites [the formula]. (Deuteronomy 26:5-10), as is taught at the end of this chapter.
רבי מאיר אומר: מביא וקורא – For he thinks that a person who purchases two trees also purchased the land that is underneath them and outside of them as far as the light and his basket, and the Halakha is not according to Rabbi Meir.
יבש המעין – If the tree is alive and growing from it.
נקצץ האילן – And it became dry and was cut prior to separating out the First Fruits. But if he first separated out the First Fruits, since they appeared [ready] for the reading (of Deuteronomy 26:5-10), and it was postponed, the fruit will rot.
ר' יהודה אומר: מביא וקורא – Since the land exists, we don’t worry about the tree. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא – As is it written in the portion of the First Fruits (Deuteronomy 26:11): “And you shall enjoy, [together with the Levite and the stranger in your midst], all the bounty that LORD your God has bestowed upon you and your household.” There is no recitation [of the First Fruits formula] other than at the time of joy – from Shavuot up until The Festival (Sukkot), when a person collects his grain and fruits and rejoices in them. From Sukkot and onwards, even though much fruit is collected until Hanukkah, nevertheless, the “rejoicing” of that year has already been completed during Sukkot. Therefore, he rings the fruit, but does not recite [the First Fruit passage], and from Hanukkah onwards, he does not bring [the First Fruits] at all, as it is written (Deuteronomy 26:2): “…which you harvest from the land that the LORD your God is giving you…” All the while that they are found on the land [they bring], and until Hanukkah they are found [on the land].
ר"י אומר: מביא וקורא – For he (Rabbi Yehuda) does not expound on “and you shall enjoy” (Deuteronomy 26:11), at the time of enjoying/rejoicing. And the Halakha does not follow the opinion of Rabbi Yehuda.