Mishnayos Mikvaos Perek 5 Mishnah 6
Change text layout:
מקואות פרק ה׳ משנה ו׳
If a wave was separated [from the sea] and was forty seahs, and it fell on a man or on vessels, they become clean. Any place containing forty seahs is valid for immersing oneself and for immersing other things. One may immerse in trenches or in ditches or even in a donkey-track whose water is connected in a valley. Bet Shammai say: one may immerse in a rain torrent. But Bet Hillel say: one may not immerse. They agree that one may block its flow with vessels and immerse oneself in it, but the vessels with which the flow is blocked are not thereby [validly] immersed.
גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, טְהוֹרִים. כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. מַטְבִּילִין בַּחֲרִיצִין וּבִנְעָצִים וּבְפַרְסַת הַחֲמוֹר הַמְעֹרֶבֶת בַּבִּקְעָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַטְבִּילִין בְּחַרְדָּלִית. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין מַטְבִּילִין. וּמוֹדִים שֶׁהוּא גוֹדֵר כֵּלִים וְטוֹבֵל בָּהֶם. וְכֵלִים שֶׁגָּדַר בָּהֶם, לֹא הֻטְבְּלוּ:
Bartenura
גל שנתלש. מן הים שהולך וסוער:
ונפל על האדם ועל הכלים טהורים. לחולין בלבד, דחולין לא בעו כונה. אבל למעשר שני ולתרומה, לא טהר הטובל עד שיכוין:
טובלין. איש ואשה:
ומטבילין. כלים או ידים במקום שצריך טבילת ידים, כגון לקודש דלא סגי בנטילה:
חריצין. רחבים ומרובעים כמערה, אלא שאינן מקורין:
נעיצין. קצרים מלמטה ורחבים מלמעלה:
פרסת חמור. והוא הדין פרסת כל בהמה:
המעורבת בבקעה. גומא שנעשית בקרקע על ידי פרסת רגל של בהמה ונתקבצו בה מים, והיא מעורבת למקוה של ארבעים סאה על יד נקב כשפופרת הנוד, מטבילין בה:
חרדלית. כמו הר דלית זרם מים הבאים מדליו של הר, פירוש מגובה ההר ואפילו אין מתחלתן ועד סופן אלא ארבעים סאה מטבילין בהן לבית שמאי.
ובית הלל אומרים אין מטבילין. עד שיהיו ארבעים סאה במקום אחד, שאין חרדלית מטהרת אלא באשבורן:
שגודר כלים וטובל בהם. עושה מחיצה בכלים כדי שיעכבו הילוך המים ולא יהיו זוחלין, וטובל באותן המים שבתוך מחיצת הכלים שהן כמי מקוה
וכלים שגדר בהן לא הוטבלו. לפי שלא הוטבל כל הכלי במים שבתוך המחיצה, כי אם הצד שכלפי החרדלית ולא צד שכלפי חוץ. ואי קשיא, והא אמר ר' יוסי לעיל כל דבר שהוא מקבל טומאה אין מזחילין בו, והיכי פליג אבית הלל שמודים שגודר כלים וטובל בהן. יש לומר, דהאי ומודים אסיפא קאי, דאמר וכלים שגדר בהן לא הוטבלו, והכי קאמר, מודים בית שמאי לבית הלל שהגודר כלים וטבל בהן, כלים שגדר בהן לא הוטבלו. אבל בית הלל לעולם סברי שאין גודר כלים וטובל בהן, כר׳ יוסי דאמר כל דבר שהוא מקבל טומאה אין מזחילין בו. והכי משמע בתוספתא:
גל שנתלש – from the sea that is moving and in commotion.
ונפל על האדם ועל הכלים טהורים – for non-sacred purposes only, for non-sacred purposes do not require intentionality. But for Second Tithe and/or for Heave Offering, the one who immerses is not ritually pure until he intends it [for this purpose].
טובלין – a man or a woman.
מטבילין – utensils or hands in a place that requires the ritual immersion of hands, such as for something Holy, where it is not sufficient with ritual washing [of the hands].
חריצין (trench) – wide and square like a cave, rather that they are not fountains.
ונעיצים (a wedge-like ditch) – short from the below and wide from above.
פרסת חמור – and the same law applies regarding the tracks of any animal.
המעורבת בבקעה – a hole/indentation that was made in the ground through the tracks of the animal and water was gathered in it and it is combined to the Mikveh of forty Seah through an incision like that of a tube/mouthpiece of the leather bottle, we immerse through it.
חרדלית (rainwater rushing down a slope, torrent) – like a mountain varix. A stream/current/downpour of water that comes from the drawing of water of a mountain, an explanation from the collector of the mountain. And according to the School of Shammai one immerses things in them even if there is only forty Seah in it from their beginning to their end (see also Tractate Eduyot, Chapter 5, Mishnah 2).
ובית הלל אומרים אין מטבילין – until there will be forty Seah in one place. For the rainwater rushing down a slope/a torrent does not ritually purify other than in a collection of water/אשבורן.
שנודר כלים וטובל בהם (dams it with utensils and dips in it) – he makes a division with the utensils in order that they will hinder/impede the path of he water and they won’t be flowing . And he immerses them in water that is within the division of the utensils which are like the waters of a Mikveh.
וכלים שגדר בהן לא הוטבלו (and utensils with which one dammed – they are not deemed to have been immersed) – because all of the utensil was not immersed in the water during the division [of space], other than the side that is towards the torrent/rainwater rushing down the slope) and not at the side towards the outside. But if there is a difficulty, for Rabbi Yossi stated above (Tractate Mikvaot, Chapter 5, Mishnah 5) “anything that is susceptible to receiving ritual impurity – they do not stop the flowing of water therewith,” but how can he disagree with the School of Hillel which agrees that one dams it with utensils/vessels and immerses in it? One can say, that this where they agree is with the concluding clause [of the Mishnah], that stated, “and utensils with which one dammed, they are not deemed to have been immersed.” And this is how it should be read: The School of Shammai agrees with the School of Hillel when one dams with utensils and one immerses in them, utensils/vessels with which one dammed, they are deemed to have not been immersed. But the School of Hillel always holds that one does not dams with utensils/vessels and immerses in them, according to Rabbi Yossi who stated (see above, Mishnah 5), that anything that is susceptible to receiving ritual impurity, they do not stop the flowing of water therewith. And this is implied in the Tosefta [Mikvaot, Chapter 4, Halakha 10].