Mishnah.org Logo

Mishnayos Negaim Perek 14 Mishnah 10

נגעים פרק י"ד משנה י׳

10

[The priest] then took some [of the contents] of the log of oil and poured it into his colleague's hand; And if he poured it into his own hand, the obligation is fulfilled. He then dipped [his right forefinger] in the oil and sprinkled it seven times towards the Holy of Holies, dipping it for every sprinkling. He then approached the metzora, to the same places that he applied the blood he now applied the oil, as it is said, "Over the same places as the blood of the guilt offering; 29 and what is left of the oil in his palm the priest shall put on the head of the one being cleansed, to make expiation for him before the Lord." (Leviticus 14:28-29). If he "put upon," he has made atonement, but if he did not "put upon," he did not make atonement, the words of Rabbi Akiba. Rabbi Yohanan ben Nuri says: these are but the remainders of the mitzvah. Whether he "put upon" or did not "put upon," atonement is made, only it is accounted to him as if he did not make atonement. If any oil was missing from the log before it was poured out it may be filled up again; if after it was poured out, other oil must be brought anew, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon says: if any oil was missing from the log before it was applied, it may be filled up; but if after it had been applied, other oil must be brought anew.

נָטַל מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ, יָצָא. טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה. בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע, מְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם, שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם. וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר. אִם נָתַן, כִּפֵּר. וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִפֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן, כִּפֵּר, וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפֵּר. חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יָצַק, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁיָּצַק, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא נָתַן, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁנָּתַן, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה:

י׳
Bartenura

נטל מלוג השמן – that he brought up the LOG [of oil] with the guilt-offering in the place of its slaughtering in the north and it was designated there.

לתוך כפו של חבירו – as it is written (Leviticus 14:15): “[The priest shall take some of the LOG of oil] and pour it into palm of the Kohen’s [left hand], which implies that the Kohen who is doing the sprinkling would pour into the palm of another Kohen.

כנגד בית קדשי הקדשים – because it states (Leviticus 14:16): “seven times before the LORD.” But he would not bring in the oil to sprinkle opposite the curtain, but rather he would stand in the Courtyard and would turn his face to the side of the House of the Holy of Holies and would sprinkle on the ground of the Courtyard.

על כל הזאה טבילה (for every sprinkling is a [corresponding] dipping [of the finger]) – for every time that he sprinkles, he dips his finger in the oil, but not that he would dip his finger one time and sprinkle from that dipping two or three sprinklings, for seven times, refers to the dipping of the finger as well.

בין שנתן בין שלא נתן כיפר – and the person is pure.

ומעלין עליו כאילו לא כיפר (but so far as the priest is concerned, it is credited to him as if he didn’t make atonement) – before Heaven, for he did not perform the commandment in the best way. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Nuri.

חסר הלוג – the oil of the leper.

עד שלא יצק (before he poured it out) – to his left palm, he should fill it. But we don’t say that the LOG was established for him which are the sacred vessels.

עד שלא נתן – seven gifts. For Rabbi Shimon holds that the giving of the seven [sprinklings] establishes it, and not the pouring. But the Halakah is not according to Rabbi Shimon.

נטל מלוג השמן. שהעלה את הלוג עם האשם במקום שחיטתו בצפון והיה מזומן שם:

לתור כפו של חברו. משום דכתיב ויצק על כף הכהן, משמע שהכהן העושה את ההזאות היה יוצק על כף כהן אחר:

כנגד בית קדשי הקדשים. משום שנאמר שבע פעמים לפני ה׳. ולא שהיה מכניס את השמן בהיכל להזות כנגד הפרוכת, אלא בעזרה היה עומד והיה הופך פניו לצד בית קודש הקדשים ומזה על קרקע העזרה:

על כל הזאה טבילה. על כל פעם שמזה טובל אצבעו בשמן, ולא שיטבול אצבעו פעם אחת ויזה מאותה טבילה שתים ושלש הזאות. דשבע פעמים, אטבילת אצבעו נמי קאי:

בין שנתן בין שלא נתן כיפר. וטהר גברא:

ומעלין עליו כאילו לא כיפר. קמי שמיא, שלא עשה מצוה מן המובחר. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי:

חסר הלוג. שמן של מצורע:

עד שלא יצק. לכפו השמאלית, ימלאנה. ולא אמרינן דקבעה ליה הלוג שהוא כלי שרת, אלא יציקה קבעה:

עד שלא נתן. שבע מתנות. דסבר ר׳ שמעון מתן שבע קבע, ולא יציקה. ואין הלכה כרבי שמעון: