Mishnah.org Logo

Mishnayos Chullin Perek 7 Mishnah 5

חולין פרק ז׳ משנה ה׳

5

With regard to a sciatic nerve that was cooked with other sinews, when one identifies the sciatic nerve and removes it, the other sinews are forbidden if the sciatic nerve was large enough to impart flavor. And if he does not identify it, all the sinews are forbidden because each one could be the sciatic nerve; but the broth is forbidden only if the sciatic nerve imparts flavor to the broth. And similarly, in the case of a piece of an animal carcass or a piece of non-kosher fish that was cooked with similar pieces of kosher meat or fish, when one identifies the forbidden piece and removes it, the rest of the meat or fish is forbidden only if the forbidden piece was large enough to impart flavor to the entire mixture. And if he does not identify and remove the forbidden piece, all the pieces are forbidden, due to the possibility that each piece one selects might be the forbidden piece; but the broth is forbidden only if the forbidden piece imparts flavor to the broth.

גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם הַגִּידִים, בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם, וְאִם לָאו, כֻּלָּן אֲסוּרִין. וְהָרֹטֶב, בְּנוֹתֵן טָעַם. וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל נְבֵלָה, וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל דָּג טָמֵא, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַחֲתִיכוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכִּירָן, בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאִם לָאו, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. וְהָרֹטֶב, בְּנוֹתֵן טָעַם:

ה׳
Bartenura

גיד הנשה שנתבשל עם הגידים – [of those thighs] that are permitted.

בזמן שמכירו – he casts it outside, and there is nothing here other than its remnants.

בנותן טעם – if the prohibited nerve–sinew imparts a taste of flavor in all of these, they are all prohibited.

ואם לאו – that he doesn’t recognize that all of them are forbidden, and in each one, one can say that this is it, but it is not neutralized through a majority for it is considered like a living creature and a living creature cannot be neutralized.

בזמן שמכירין – for the forbidden pieces, we estimate with the imparting of a flavor and if there isn’t enough in order to impart a flavor, it is something permitted, and the rest is permitted.

ואם אין מכירין – all the pieces are forbidden for each one of them, one can suspect and state that perhaps this is it, and it is not nullified in a majority, since it is appropriate to be adorned before the guests.

והרוטב מותר – if there isn’t among the forbidden pieces in order to impart a flavor to the broth–juice and the sediment of boiled meat and the pieces and the Halakha in practice is that something forbidden that was mixed with something permitted, a species that is combined with something that is not its species, that one can establish it by taste, if it is priest’s due–heave offering that we combined with profane–unconsecrated produce, a Kohen should taste it. And if it is a forbidden thing, then a heathen professional baker should taste it. If he states that this mixture does not contain the taste of heave offering or the taste of something prohibited, everything is permitted, and the Rabbis believed the heathen professional baker, because it is his craft, he doesn’t lie so that he doesn’t lose his profession. And if there was a mixture of one species with something from the same species where it is not possible to establish the taste–flavor, or if it was one species with something from another species, and there was no Kohen present, or a heathen upon whom one can rely, if the prohibited [substance] is from fat and blood of animals that died of themselves (i.e., carrion) and torn animals, forbidden animals and reptiles, we estimate it with being [one-part] in sixty. If there are sixty [parts] of permitted [food] corresponding to the prohibited [part], it is all permitted, and if not, everything is prohibited. And similarly, the permitted fat of the sciatic nerve, we estimate it corresponding to the sixty [parts] of permissible [fat] but the udder that was cooked with the meat, we estimate it with sixty parts, and the udder is part of the number, because it’s prohibition is from the words of the Scribes; and an egg which has a chick [within] that was cooked with the rest of the permitted eggs, it requires sixty-one parts corresponding to it, but if the prohibited [part] is priest’s due–heave offering, Hallah and First-Fruits, if it is one species with material from the same species, or one species with material from another species, and there isn’t a Kohen or a heathen who can taste it, we estimate it with one-hundred [parts] of unconsecrated produce. But if it is fruit of trees of the first three years or mixed seats in the vineyard, we estimate it with two-hundred parts and all of these measures, we estimate with what is in the pot with the broth and the pieces and the spices and the sediments of boiled meat, and this is the smallest of the bowels at the rim–bottom of the pot, and what comes before us, we estimate, but we don’t estimate what the pot absorbed from that which is permitted, for even that which is prohibited is absorbed and reduced from the amount that was, for that which was permitted was absorbed, but that which was forbidden was not absorbed.

גיד הנשה שנתבשל עם הגידים. של היתר:

בזמן שמכירו. משליכו לחוץ ואין כאן אלא פליטתו:

בנותן טעם. אם יש בגיד של איסור בנותן טעם בכל אלו, כולן אסורים:

ואם לאו. שאינו מכירו, כולן אסורים. דבכל אחד יש לומר זה הוא, ולא בטיל ברובא, דכבריה הוא חשוב ובריה לא בטלה:

בזמן שמכירן. לחתיכות האיסור, משערינן בנותן טעם, ואי אין בהן כדי לתת טעם בשל היתר הרי השאר מותרות:

ואם אין מכירן. כל החתיכות אסורות. דכל אחת יש לחוש ולומר שמא זו היא. ואינה בטילה ברוב, הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים:

והרוטב מותר. אם אין בחתיכות האיסור כדי לתת טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות. והלכה למעשה, באיסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו דאיכא למיקם אטעמא, אם תרומה היא שנתערבה בחולין, יטעמנה כהן, ואם דבר איסור הוא, יטעמנו נחתום נכרי, אם אומר שאין בתערובת טעם התרומה או טעם האיסור, הכל מותר. והימנוהו רבנן לנחתום נכרי, כיון דמלאכתו הוא לא משקר, שלא יפסיד אומנתו. ואם נתערב מין במינו דליכא למיקם אטעמא, או מין בשאינו מינו ואין כאן כהן או נכרי שנוכל לסמוך עליו, אם האיסור הוא מחלב ודם נבלות וטריפות שקצים ורמשים ובהמה ועופות ודגים טמאין וכיוצא בזה, משערים אותו בששים, אם יש ששים של היתר כנגד האיסור הכל מותר, ואם לאו, הכל אסור. וכן שומן של גיד הנשה, משערים אותו כנגד ששים של היתר. אבל כחל שנתבשל עם בשר משערים אותו בששים, וכחל מן המנין, מפני שאיסורו מדברי סופרים. וביצה שיש בה אפרוח שנתבשלה עם שאר ביצים של היתר, צריכא ששים ואחת כנגדה. ואם האיסור הוא תרומה וחלה וביכורים. אם הוא מין במינו או מין בשאינו מינו, ואין שם כהן [או נכרי] שיטעום, משערינן אותו במאה של חולין. ואם ערלה וכלאי הכרם, משערים אותן במאתים. וכל השיעורים הללו משערים בכל מה שבקדרה, ברוטב ובחתיכות ובתבלין ובקיפה, והוא הדק דק שבשולי הקדרה. וכמו שהוא בא לפנינו משערינן ליה, ולא משערין במאי דבלע קדרה מן ההיתר, לפי שאף מן האיסור נבלע ונתמעט מכמות שהיה, דאטו דהיתרא בלע דאיסורא לא בלע: