Mishnah.org Logo

Mishnayos Chullin Perek 6 Mishnah 3

חולין פרק ו׳ משנה ג׳

3

In the case of a deaf-mute, an imbecile, or a minor who slaughtered an undomesticated animal or a bird, and others saw them and ensured that the slaughter was properly performed, in which case the slaughter is valid (see 2a), one who oversaw the slaughter is obligated to cover the blood. If they slaughtered the animals among themselves without supervision, one is exempt from the obligation to cover the blood. And likewise with regard to the matter of slaughtering a mother and its offspring on the same day, if a deaf-mute, an imbecile, or a minor slaughtered an undomesticated mother animal and others saw them, it is prohibited to slaughter its offspring after them. If they slaughtered the mother animal among themselves, Rabbi Meir deems it permitted to slaughter its offspring after them and the Rabbis deem it prohibited. And the Rabbis concede that if one slaughtered the offspring thereafter that he does not incur the forty lashes, as it is possible the mother was not properly slaughtered.

חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, חַיָּב לְכַסּוֹת. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָם, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכֵן לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, אָסוּר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶם. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶן, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים:

ג׳
Bartenura

ואחרים רואין אותם – for in that manner, their ritual slaughter was fit.

חייבים לכסות – those others that see them are liable to cover [the blood] as it is taught further on. If he ritually slaughtered and did not cover [the blood] and another saw him, he is liable to cover [the blood].

פטור מלכסות – Rabbi Meir said regarding it that he holds that the ritual slaughter of a deaf-mute, imbecile and–or a minor, among themselves, is complete carrion–not slaughtered according to the ritual rules, since most of their acts are corrupted. But the Rabbis dispute that of Rabbi Meir whether at the beginning [of the Mishnah] or at the end [of the Mishnah], but rather they observe him until he completes the matter and then return to dispute him, for the Rabbis think that it is doubtful carrion–not slaughtered according to the ritual rules, but not verifiable carrion. Therefore, regarding the matter of covering [the blood], they are obligated to cover [the blood], and they don’t do ritual slaughter after them of the animal and its young (see Leviticus 22:28), lest it is a good–valid ritual slaughtering. But the Halakha is according to Rabbi Meir.

ואחרים רואין אותם. דבכהאי גוונא שחיטתן כשרה:

חייבים לכסות. אותן אחרים שרואים חייבים לכסות. כדתנן לקמן, שחט ולא כסה וראהו אחר חייב לכסות:

פטור מלכסות. ר׳ מאיר קאמר לה, דסבר שחיטת חרש שוטה וקטן בינן לבין עצמן נבילה גמורה היא הואיל ורוב מעשיהן מקולקלים. ורבנן פליגי עליה דר׳ מאיר בין ארישא בין אסיפא, אלא דנטרי ליה עד דאסיק למלתיה והדר פליגי עליה, וסברי רבנן דספק נבלה היא, לא נבלה ודאית, הלכך לענין כיסוי חייבים לכסות, ואין שוחטים אחריהן אותו ואת בנו דשמא שחיטה מעלייתא היא. והלכה כר׳ מאיר: