Mishnayos Orlah Perek 1 Mishnah 2
Change text layout:
ערלה פרק א׳ משנה ב׳
If at the time when our ancestors came into the land and they found [a tree already] planted it was exempt [from the laws of orlah]. If they planted [a tree], even though they had not yet conquered [the land], it was subject [to orlah]. If one planted a tree for [the use of] the many, it is subject. But Rabbi Judah makes it exempt. If one has planted [a tree] in the public domain, or if a non-Jew has planted, or if a robber has planted, or one who plants on a boat, or [a tree] that has grown of itself, it is subject to orlah.
עֵת שֶׁבָּאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ, מָצְאוּ נָטוּעַ, פָּטוּר. נָטְעוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִבְּשׁוּ, חַיָּב. הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. הַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַנָּכְרִי שֶׁנָּטַע, וְהַגַּזְלָן שֶׁנָּטַע, וְהַנּוֹטֵעַ בִּסְפִינָה, וְהָעוֹלֶה מֵאֵלָיו, חַיָּב בָּעָרְלָה:
Bartenura
ומצאו נטוע. פטור. דכתיב (שם) כי תבואו אל הארץ ונטעתם, פרט לנטעו עובד כוכבים עד שלא באו לארץ:
נטעו. בין ישראל בין עובדי כוכבים לאחר שבאו לארץ, אע״פ שלא כבשו ישראל את הארץ חייב דכתיב (שם) כל עץ בין נטעו ישראל בין נטעו עובד כוכבים:
הנוטע לרבים. שנטע ברשותו לצורך רבים:
חייב. דכתיב (שם) יהיה לכם ערלים להביא הנטוע לרבים:
ורבי יהודה פוטר. סבר ונטעתם נמי משמע לרבים ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט. ורבנן סברי ונטעתם כל אחד לעצמו משמע. ואין הלכה כר׳ יהודה:
והנוטע ברשות הרבים. לצורך עצמו:
והעובד כוכבים שנטע. בשדה של ישראל:
והגזלן. שגזל קרקע ונטעה, ונתיאשו הבעלים ממנה:
והנוטע בספינה. אע״פ שאינה נקובה, אם היא של חרס לפי שאין כלי חרס עומד בפני השרשים והן מפעפעין דרך החרס ויונקים מן הקרקע. אבל של עץ בעי נקיבה:
והעולה מאליו. ודוקא במקום ישוב, אבל במקום יערים ומדברות לא:
ומצאו נטוע – he is exempt [from Orlah], as it is written (Leviticus 19:23): “When you enter the land and plant [any tree for food],” excluding that which is planted by idolaters until they (i.e., the Israelites) had not come to the Land.
נטעו – whether an Israelite or an idolater [had planted it] after they came to the Land, even though the Israelites had not [yet] conquered the Land, he (i.e., the Israelite) is liable [for the laws of Orlah], as it is written (Leviticus 19:23): “any tree” whether it was planted by an Israel or whether it was planted by an idolater.
הנוטע לרבים – that he planted in his domain for the needs of the many/majority.
חייב – as it is written (Leviticus 19:23): “[three years] it shall be forbidden to you, [not to be eaten],” including that which is planted for the community/public.
ורבי יהודה פוטר – he holds that “and plant [any tree for food” (Leviticus 19:23) implies for the community/public, but an amplification following an amplification intimates a restriction, but the Rabbis hold [that the word] “and plant” (Leviticus 19:23) – implies each one for itself. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
והנוטע ברשות הרבים – for his own needs.
והעובד כוכבים שנטע – in a field of an Israelite.
והגזלן – [a robber] who stole a field and planted it and the owners despaired of it (i.e., of getting it back).
והנוטע בספינה – even though it was not perforated if it is earthenware, because an earthenware utensil does not stand before the roots and they penetrate through the earthenware and absorb from the ground, but something of wood requires perforation.
והעולה מאליו – and especially in the place of the settlement, but not in the place of forests and deserts.