Mishnayos Chagigah Perek 3 Mishnah 3
Change text layout:
חגיגה פרק ג׳ משנה ג׳
One may eat dry foods, i.e., foods that have never come into contact with liquid and are therefore not susceptible to impurity, with impure hands when it is teruma, but not when it is sacrificial food. An acute mourner [onen], i.e., someone who has experienced the loss of a close relative on that day, who had not come into contact with the deceased; and one who is lacking atonement, i.e., someone who still needs to bring an offering to complete his purification procedure, such as a zav or a woman after childbirth, both require immersion in order to eat sacrificial food. The onen would immerse after the day has passed and the one lacking atonement would immerse after the requisite offering is brought. However, immersion in these cases is not necessary for eating teruma.
אוֹכְלִין אֳכָלִים נְגוּבִין בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַּקֹּדֶשׁ. הָאוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה:
Bartenura
אוכלין אוכלים נגובים בידים מסואבות בתרומה. הכי קאמר, אוכלין אוכלים של חולין נגובין בידים מסואבות עם התרומה אבל לא עם הקודש. מי שתחב לו חבירו אוכלין של קודש בפיו בידים טהורות, וזה האוכל ידיו מסואבות, או שתחב הוא עצמו אוכלין של קודש בפיו ע״י כוש או כרכר, ובקש לאכול צנון או בצל של חולין עמהן, שאין ידים מסואבות השניות לטומאה מטמאות את החולין, אפ״ה גזור רבנן שלא יאכלם עם הקודש, שמא יגע בידיו מסואבות באוכלין של קודש שבפיו. ולענין תרומה, אע״פ שהידים המסואבות פוסלות, לא עשו מעלה זו, אלא אמרינן זהיר ולא נגע. ולהכי נקט נגובים, שאילו היה עכשיו משקין עליהם, היו המשקין נעשים ראשונים מחמת הידים ועושין את החולין שניים, וכשנוגעין בתרומה שבפיו פוסלים אותה:
האונן. שלא נטמא במתו:
ומחוסר כפורים. שטבל והעריב שמשו ולא הביא קרבנותיו:
צריכין טבילה. לאחר שיביא קרבנו אם רצה לאכול קודש. כיון דעד האידנא היו אסורים בקודש אצרכינהו רבנן טבילה. ומחוסר כפורים פוסל את הקודש בנגיעה. והאונן אע״פ שאסור לאכול אינו פוסל בנגיעה:
אבל לא בתרומה. דמחוסר כפורים ואונן מותרים בתרומה. ואע״ג דאונן אסור במעשר שני, מותר הוא בתרומה, דמרבינן ליה מוכל זר לא יאכל קודש (ויקרא כ״ב:י׳), זרות אמרתי לך ולא אנינות:
אוכלין אוכלים נגובים בידים מסואבות בתרומה – this is how it should be read: they eat dry foods of Hullin/non-holy, fully tithed with soiled/unwashed hands with Priest’s due/Terumah, but not with Holy/sanctified things. He whose fellow inserted/stuck sanctified foods into his mouth with ritually pure hands. But this one who is eating had soiled hands or that he inserted by himself sanctified foods in his mouth with a reed or a whorl [of the spindle], and he requested to eat a radish or an onion of Hullin/non-holy, totally tithed produce with them, for the soiled hands which are second degree of Levitical uncleanness do not defile the Hullin; nevertheless, the Rabbis decreed that he should not eat them with the sanctified foods, lest his soiled hands come in contact with the sanctified food that is in his mouth. But regarding the matter of Priest’s due/Terumah, even though soiled hands do defile, they do not make this gradation, but we say that he is careful and doesn’t come in contact. And for this reason, [the Mishnah uses the word "נגובים /”dried” for if he were now to place liquid upon them, these liquids would become first-degree of Levitical uncleanness on account of the hands, and makes the Hullin/non-holy, totally tithed produce second-degree of Levitical uncleanness and when he touches the Terumah/priest’s due that is in his mouth, he defiles it.
האונן – who did not become defiled through his dead [lying before him – i.e., yet unburied].
ומחוסר כפורים – he immersed and sunset had occurred, but he had not brought his sacrifices.
צריכין טבילה – for after he will bring his sacrifice, if he wants to eat sanctified food, since for up to the present time, they were prohibited to consume sanctified things, the Rabbis required of him ritual immersion. But those lacking atonement defiles the sanctified food through contact, and the mourner before the burial of a kinsman/Onen is prohibited [to consume] Second Tithe, but is permitted [to consume] Terumah [assuming that he is a Kohen or she is married to one], for we include him from [the verse] (Leviticus 22:10): “No lay person shall eat of the sacred donations.” I said to you, those who are “foreign” but not those who are in the status of mourning before the burial of a kinsman.