Mishnayos Chagigah Perek 2 Mishnah 1
Change text layout:
חגיגה פרק ב׳ משנה א׳
One may not expound the topic of forbidden sexual relations before three or more individuals; nor may one expound the act of Creation and the secrets of the beginning of the world before two or more individuals; nor may one expound by oneself the Design of the Divine Chariot, a mystical teaching with regard to the ways God conducts the world, unless he is wise and understands most matters on his own. The mishna continues in the same vein: Whoever looks at four matters, it would have been better for him had he never entered the world: Anyone who reflects upon what is above the firmament and what is below the earth, what was before Creation, and what will be after the end of the world. And anyone who has no concern for the honor of his Maker, who inquires into and deals with matters not permitted to him, deserves to have never come to the world.
אֵין דּוֹרְשִׁין בַּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם. וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, וּמַה לְּאָחוֹר. וְכָל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם:
Bartenura
אין דורשין בעריות. לשלשה בני אדם כאחד אין דורשין להם סתרי עריות, כגון בתו מאנוסתו דלא כתיבא בקרא בהדיא ואתיא מדרשא. שמא בזמן שמדבר הרב עם אחד ישאו ויתנו השנים ביניהם, ולא יתנו לבם לשמוע מפי הרב כשדרש בו איסור, ויבואו להקל בעריות ע״י שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן יותר משאר איסורים שבתורה:
ולא במעשה בראשית. במעשה ששת ימי בראשית אפילו לשני בני אדם, וכל שכן לשלשה או יותר, דאמר קרא (דברים ד׳:ל״ב) כי שאל נא לימים ראשונים, יחיד שואל ואין שנים שואלים:
ולא במעשה מרכבה. שראה יחזקאל ושראה ישעיה. ורמב״ם פירש, מעשה בראשית, החכמה הטבעית. ומעשה מרכבה, מציאות האל ותאריו והמלאכים והנפש והשכל. ומה שיהיה אחר המות. ואין נראה לי שיקרא כל זה מעשה מרכבה, דא״כ חכמת המרכבה הוה ליה למתני, אלא מעשה מרכבה הוא שע״י הזכרת שמות של קדושה משתמשים בכתר, וצופין איך משמרות המלאכים במעמדן ואיך היכל לפנים מהיכל, כעין הסוכין ברוח הקודש:
ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. אפילו לאדם אחד אין דורשין במרכבה, אלא א״כ מכיר בו הרב שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהיה הוא מבין השאר מדעתו:
כל המסתכל בד׳ דברים. הני דמפרש ואזיל:
ראוי לו. יפה וטוב היה לו אם לא בא לעולם:
מה למעלה. מראשי החיות:
מה למטה. מתחת לארץ:
מה לפנים. חוץ למחיצת הרקיע במזרח:
ומה לאחור. למערב. פירוש אחר, מה לפנים קודם שנברא העולם, מה לאחור בסוף העולם לאחרית הימים:
כל שלא חס על כבוד קונו. שעובר עבירה בסתר ואמר אין שכינה מצויה כאן ומי רואני ומי יודעני:
אין דורשין בעריות – to three people as one [i.e., together], we do not expound the secrets of the illicit sexual relationships, such his daughter from his outraged woman, which is not written in Scripture explicitly lest at the time when the Rabbi speaks with one, the other two will discuss it between them, and they will not give their hearts over to listen from the mouth of the Rabbi when he expounds upon this prohibition. But they will come to be lenient in illicit sexual relationships on account of the fact the soul of a person yearns for them and covets them more than the rest of the prohibitions of the Torah.
ולא במעשה בבראשית – in the event of the six days of creation even for [between] two people, and all the more so, for three or more, as it states in the Biblical verse (Deuteronomy 4:32): “You have but to inquire about bygone ages that came before you, [ever since God created man on earth from one end of heaven to the other: has anything as grand as this ever happened, or has its like ever been known?]. An individual can ask, but not two individuals.
ולא במעשה מרכבה – that Ezekiel saw and that Isaiah saw. And Maimonides explained, that the event of Creation, the natural wisdom, and the episode of the Chariot, which is the reality of God and his attributes, and the angels and the soul and the intellect/intuition, and what will be after death. But it does not appear to me that all of this will be called the episode of the Chariot, for if so, the wisdom of the chariot he (i.e., the Tanna of our Mishnah) should have taught, but the event of the Chariot is that via the mention of the names of holiness, we make use of the crown, and we look out how the angelic watches while they at their prayer meetings, and how the hall containing the golden altar is inside from the hall containing the golden altar, such as those who foresee the Holy Spirit.
ביחיד אלא א"כ היה חכם ומבין מדעתו – even for another person, we don’t explain the event of the Chariot, other than if the Rabbi knows him to be wise for if he would transmit to him “chapter-headings,” he would understand the rest from his own mind.
כל המסתכל בד' דברים – those that are explained further on.
ראוי לו – it is pleasant and it would be good for him if he had not come into the world.
מה למעלה – from the heads of the [divine] creatures.
מה למטה – from under the ground.
מה לפנים – outside the compartment of the firmament in the east.
ומה לאחור – to the west. Another explanation: what is before – prior to the creation of the world. And was is behind, at the end of the world and in the end of days.
כל שלא חס על כבוד קונו – that he violates a transgression in secret and states that God’s presence is not found here and who will see me and who will inform me.