Mishnayos Beitzah Perek 4 Mishnah 2
Change text layout:
ביצה פרק ד׳ משנה ב׳
One may not take wood from a sukka on any Festival, not only on the festival of Sukkot, because this is considered dismantling, but one may take from near it. One may bring wood chopped from a tree the previous day from an unfenced field, but only from that which has been gathered into a pile before the Festival for the purpose of using it for kindling. However, scattered wood is muktze and may not be handled. And if one brings wood from a karpef used for storage, he may bring even from the scattered wood, as it is considered a guarded courtyard rather than a field, and one does not remove even scattered items from his mind if they are stored inside such an enclosure. The mishna explains: What is a karpef? It is any enclosure that is near a city, but if it is far from a city, it is considered a field; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: Any fenced place into which one can enter only with a key is a karpef, even if it is located at a distance from a city, provided that it is within the Shabbat limit.
אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כֹּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְפוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת:
Bartenura
אין נוטלין עצים מן הסוכה. אפילו סוכה שאינה של מצוה כגון בפסח או בעצרת, אין נוטלים ממנה עצים ביו״ט משום סתירת אהל:
אלא מן הסמוך לה. כגון קנים הזקופים סמוך לדפנות ולא נארגו עם הדופן דלא בטלו לגבי דופן, לפיכך נוטלים מהן ביו״ט:
מביאין עצים. תלושים:
מן השדה. שבתוך התחום מן המכונס:
ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. מתניתין יחידאה היא ואינה הלכה, אלא הלכתא אין מביאין עצים אלא מן המכונסים שבקרפף. ומן השדה לא יביא כלל ואפילו מן המכונסים, דלאו דעתיה עלויהו הואיל ואינן משתמרים שם. אבל מן הקרפף שהוא משתמר ומוקף סביב כשהן מכונסין דעתיה עלויהו:
כל שסמוך לעיר. ממש. והוא דאית ליה פותחת, מפתח שמשתמר, דר׳ יהודה תרתי בעי, סמוך לעיר ופותחת. ומשום דקסבר סתם קרפיפות יש להם פותחת משום הכי לא חש להזכירה:
ר״י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת. כיון דאית ליה פותחת לא בעינן סמוך, אלא אפילו רחוק עד קרוב לסוף תחום שבת. ואם הוא סמוך לא בעינן פותחת. ובסמוך בלא פותחת או פותחת בלא סמוך שרי. והלכה כר׳ יוסי:
אין נוטלין עצים מהן הסוכה – even from a booth that is not of the Mitzvah (i.e., an ordinary booth on the property – not necessarily for Sukkot) such as on Passover or Atzeret/Shavuot, we don’t take from it wood on the Festival day (see Talmud Betzah 31a) because of the tearing down/destruction of the tent.
אלא מן הסמוך לה – such as reeds that are standing near the walls that are not woven with the wall and are not abolished by the wall, therefore, we may take from them on the Festival day.
מביאין עצים – detached [wood] pieces
מן השדה – that are within the [Sabbath] limit from what is stored up/brought in.
ומן הקרפף אפילו מן המפוזר – Our Mishnah represents the opinion of a singular authority and is not Halakha. But rather, the Halakha is that one does not bring in wood other than from the that which is gathered/collected in the enclosure (especially, an enclosed space outside of a settlement). But he should not bring it in from field at all, and even from that which is collected, for his mind is not upon it, since they are not guarded there. But from the enclosure which is guarded and surrounded about, when they are brought in his mind is upon them.
כל שסמוך לעיר – in actuality, and that it has an opening, a key and is guarded, for Rabbi Yehuda requires two things – near the city and has a key/lock. But because he holds that mere enclosures have keys, because of this, he is not anxious to mention it.
ר"י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת – since he has key, he doesn’t require it to be close by, but even if it is far until it is close to the end of the Sabbath limit boundary. And if it is nearby, we don’t require a key/lock. For something nearby without a key or a key without it being nearby is permissible. And the Halakha is according to Rabbi Yosi.